קול הרמז מועד· רבי משה זכות
ביצה · פרק א משנה א
שאור בכזית. לא שייך הכא מידי אלא מייתי כאן תלת מילי [גבי יום טוב] דקולי בית שמאי וחומרי בית הלל, תוס' ריש פרקין (ד"ה
שאור). דכוונתם דעיקר כוונת התנא למתני הני תלת אהדדי. ובהא אתי שפיר מאי דאקדים תנא להו ריש פ"ד דעדיות, ובתרייהו (מ"ג) תני הני דפ"ו דפאה אף על גב דאינון קדמי בספר זרעים, אלא דתחילה תני הני תלת משום דאף הכא תני להו אהדדי לקבץ שלשתם:
הרע"ב ד"ה ביצה וכו' - וסתם ששי וכו'. נראה שכיון ליישב מה שהקשה לתוס' (ב,ב ד"ה והיה), למאן דאמר דאף ביום טוב היה יורד המן, אם כן איך נשמע מפסוק והכינו דאין יום טוב מכין לשבת. ותירצו דאם חל יום טוב מערב שבת לא היה יורד מן ולכן לא נאמר והיה ביום הששי אלא הששי ומשמע הששי המיוחד שהוא ראוי להכנס ולא בששי שהוא יום טוב, ע"כ. ולכן כתב הר"ב וסתם ששי חול, כלומר לאפוקי יום טוב שחל להיות בערב שבת, ור"ל דדבר הכתוב בתדיר. ולעד"נ דלא צריכים לומר שלא היה יורד ביום טוב שחל להיות בערב שבת כמו שכתב התוס', אלא היה יורד והיו אוכלין אותו כמות שהוא בלי אפיה ובישול, וכעין שהיו עושין תמיד החסידים והחכמים, וכמ"ש בזוהר פרשת בשלח דס"ב ע"ב בפסוק, (במדבר יא,ח) שטו העם, ע"ע, ולכן כתיב ביום הששי המיוחד כנז"ל, אז והכינו ולא ביום טוב שחל בששי. ואל תשיבני מהבאה מחוץ לתחום דמתוך שהותרה לצורך אותו היום הותרה שלא לצורך, והכי עדיף טפי דאי כתוס' נמצא שבהיות יום טוב בערב שבת היה צריך לירד להם ערב יום טוב לשלשה ימים, וזה לא נזכר בשום מקום:
תי"ט ד"ה ביצה וכו' - בש"ס וכו'. איברא דהכי אמרינן מעיקרא, אבל בתר הכי דאמרינן דכל יום טוב אסור משום גזרה וכדכתב הר"ב
לקמן, מתניתין עסיקא בכל יום טוב:
והא דנקט יום טוב וכו'. אין הרגשו למאי דמוקמי לה ביום טוב דודאי מדתנייה הכא ודאי דביום טוב איירי, אלא אבית שמאי ובית הלל קבעי דמאי לא איפלגו בשבת. אבל מאי דתריץ דהוה אמינא דיום טוב אחר שבת לא ליתסר דבחול וכו', לא ידענא איך תיסק הכי אדעתיה. ונראה לי דביום טוב שכיחא טפי ההנאה מאכילת הביצה יותר מנולדה בשבת דאינו יכול אלא לגומעה חיה וזה אינו שוה לכל נפש. ועוד י"ל דנקט ליה ביום טוב לאפוקי מדרב נחמן דמוקי מתניתין בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ומשום מוקצה, ופרכינן דאם כן נפלוג בתרנגולת ובביצתה, ובהכי אדחיא אוקמתא דרב נחמן, והשתא אי נקט לה בשבת לא הוי מצי למפרך הכי, דתרנגולת צריכה שחיטה ובישול דאסירי בשבת ועל כרחך נקטינן ביום טוב: