קול הרמז זרעים· רבי משה זכות
תרומות · פרק יא משנה ט
לבהמה. דכתיב (ויקרא כב,יא) כי יקנה נפש קנין כספו. ואפילו נפש בהמה, בתורת כהנים (פרשה ה סי' ו):
ולתרנגולים. דקדק הרי"א נר"ו דלא תני ולעופות לאשמועינן דאף על גב דאסור לכהנים לגדל תרנגולים בארץ ישראל מפני הטהרות
כדתנן בבבא קמא (פ"ז מ"ז), מכל מקום אם נזדמן לו באקראי יכול להאכילה. ולא ידעתי מנין לו היתר זה. והאמת שכרשינים אינם ראויים לעוף הדק שהוא מאכל בהמה וחיה. ואין להקשות דכיון דאסור להם לגדל תרנגולים מהיכן באו לו, דהכא במאי עסקינן שנפלו לו ירושה ואינן ברשותו: הרע"ב ד"ה מאכילה וכו' - וגוף הבהמה לכהן וכו'. הרמב"ם פרק ט' ה"ז דתרומות סתם וכתב, ישראל ששכר פרה מכהן מאכילה תרומה.
אבל התוס' פרק קמא דעבודה זרה דף ט"ו א' כתבו וז"ל, ישראל ששכר פרה מכהן, נראה לר"י דמיירי באין מזונותיה על ישראל אלא על כהן מדלא קתני אף על פי שמזונותיה עליו כדקתני בסיפא ועוד דאם היו על ישראל אדדייק מסיפא דשכירות לא קניא לידוק מרישא וניחא נמי שיכול להאכילה כרשיני תרומה כיון שמזונותיה על הכהן ואין כאן חשש, ע"כ. ר"ל חשש גזלנות. ובהכי לא צריכים לטעם דכתב הר"ב בכאן ורש"י בעבודה זרה. ועיין במהריב"ל חלק ד' בחידושיו על עבודה זרה: