קול הרמז זרעים· רבי משה זכות
שביעית · פרק ה משנה ו
הרע"ב ד"ה דקר וכו' - והוא עשוי לחפור וכו'. כדתנן פ"ק מ"ב דביצה, יחפור בדקר ויכסה:
תי"ט ד"ה שאין וכו'. ואם תאמר והא אמרינן בהניזקין (גיטין נד,א), דנחשדו ישראל על השביעית, ואם כן למה לא אסרו למכור אפילו לסתם בני אדם. וי"ל דלא אמרו כן אלא גבי הנוטע בשביעית דקנסינן ליה לעקור אפילו בדיעבד דעשה כבר מעשה, אבל בכאן כל שלא נחשד בהדיא דיינינן ליה לכף זכות, ולכן כל שהוא לאיסור ולהיתר מותר אפילו לחשודים:
ד"ה אבל וכו' - דקצירה לאו וכו'. ויותר פשוט לומר דמתניתין קודם שגזרו על הספיחים, וכדמשני בירושלמי במשנה לעיל (ה"ב), לוף שעברה עליו שביעית, ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה. ויתר על כן יש כמה מיני ספיחים מותרים דשדה בור ושדה ניר וכו', וכדכתב הרמב"ם בפ"ד סי' ד: