קול הרמז זרעים· רבי משה זכות
פאה · פרק ח משנה ז
ממקום למקום. כתב רש"י בשבת דף קי"ח ע"א (ד"ה מככר), ששיערו חכמים ככר זה לשתי סעודות היום והלילה, ע"כ. והיינו אחד
שיאכל שם ביום והשני שיוליך עמו לאכול בלילה במקום שהוא הולך, כי טורח גדול יהיה לו אם יצטרך לילך לבית הגבאי בלילה. והא דלא תנן מזון שתי סעודות בהדיא, לסתום כרבי יוחנן בן ברוקא דפ"ח מ"ב דעירובין דהלכה כמותו, תוס' שם (ד"ה מככר):
מן התמחוי. כתב הרמב"ם במתנות עניים (פ"ט ה"ו), התמחוי לעניי עולם והקופה לעניי אותה העיר:
הרע"ב ד"ה מככר כו' - הוא חצי קב וכו'. שהם י"ב ביצים, ב' לוגין, שהם לד' סעודות, ג' ביצים לכל סעודה. ובפרק השותפין כתב
נמו"י (סי' תר"מ) וז"ל, ואיך יתכן זה והרי אמרו שבת נותנים לו מזון ג' סעודות ואיך נתן לו בלא שבת יותר אלא ודאי צ"ל שהחנוני משתכר מחצה, ע"כ. וכתבתיו כאן להכרח דברי:
תי"ט ד"ה פרנסת וכו' - שהרי וכו'. הוצרך לכתוב כן משום דאין מזון בכלל פרנסה, דפרנסה היינו לכסות ומטה ושאר צרכים: