אור ברסלב
קול הרמז זרעים פאה › פרק ה משנה ד

קול הרמז זרעים· רבי משה זכות

פאה · פרק ה משנה ד

פרק ה משנה ג

בעל הבית. לכאורה היה נראה דמשנה זו מקומה בסוף מכילתין גבי מי שמותר לו ליקח לקט שכחה ופאה. וי"ל דנקט הכא משום משנה ה', דהמחליף דלרבי אליעזר גם זה כעין חילוף דאח"כ משלם. ושמא לרבי אליעזר לא מפטר ממעשר ולא הוי דוגמא דהמחליף, דהתם מיירי שכבר זכה בו העני והיה בו תורת לקט משא"כ בכאן, ורבנן סברי דלקט גמור הוא ולא מחייב, וז"ש עני היה באותה שעה, פי' ויעשה בו כעני ממש, ומש"ה לא אמר וחכמים אומרים פטור מלשלם, דלא דהכי לחוד פליגי אלא גם אהווה בשעה שנהנה ממנו. ותמיהני איך אישתמיטתיה אל התי"ט אל הר"ב מ"ש הרמב"ם בפי' משנה זו וז"ל, כשיצטרך אדם בדרך ללקט שכחה ופאה אע"פ שיש לו ממון אינו חייב לשלם כשיחזור לביתו אלא במדת חסידות, ע"כ. ועיקרו בפרק הזרוע (חולין קל,ב) בסוגיא במזיק מתנות כהונה דאמרינן התם דפטור, ומקשינן מסיפא דמתני', טעמא דעני הא עשיר משלם ואמאי ליהוי כמזיק מתנות כהונה ואמר רב חסדא מדת חסידות שנו כאן, ופי' רש"י כאן אדקתני עני היה באותה שעה דמשמע דתידוק מינה דעשיר בעי לשלומי לאו בדיינין קאמר אלא אם חסיד הוא צריך לשלם לצאת ידי שמים, ע"כ. ומשמע דדווקא עשיר חייב בדין שמים, אבל עני פטור אפילו לצאת ידי שמים, ומש"ה לא אמרו חכמים פטור, דהו"א פטור מדיני אדם, אלא עני היה באותה שעה, וכלומר אפילו מדין שמים פטור. אך לפי' הרמב"ם מדת חסידות קאי אעני. וגם מה שפי' רש"י, אלא אם חסיד הוא, יש לפרשו דקאי אעני דמתני' וכהרמב"ם, והא דהאריכו חכמים י"ל כדפרי' מעיקרא:

תוכן העניינים

קול הרמז זרעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה