אור ברסלב
קול הרמז זרעים פאה › פרק ד משנה ה

קול הרמז זרעים· רבי משה זכות

פאה · פרק ד משנה ה

פרק ד משנה ד

הרע"ב ד"ה שלש וכו'. הערוך (ע' אבע) פי' שלש עתים, ורש"י בישעיה פסוק (א,ח) כמלונה במקשה, שתרגומו במקשייא בתר דאבעיוהי, פי' רש"י לאחר שלקטוהו והוא לשון משנה שלש אבעיות ביום. פי' זה נכון שעניינו לקיטה כחיפוש מחיפוש:

ד"ה שלא יפחתו וכו' - אין פוחתין וכו'. פי' לא כרבן גמליאל דאמר שלא יפחתו הא אם רצו מוסיפין, ולא כרבי עקיבא דאמר שלא יוסיפו הא אם רצו פוחתין:

תי"ט ד"ה היו וכו' - על שם וכו'. אם נקרא המ"ם בפתח על משקל מפקידים, ר"ל היו גורמים לעניים ללקט, אלא שהוא כפל שאח"כ תנן ונותנין פאה. ונראה דלשון לקט דווקא נקט על הלקט הנושר שהיו העניים הולכין אחריהם בכל אומן ולוקטים הלקט ובסוף כל אומן לוקחים פאה ובזה יקל וייטב לעניים:

ד"ה מכל וכו' - וטעמא וכו'. אין טעם זה לשבח, שאם בשחר יפסידו תינוקות וזקנים וכן על דרך זה בשאר הזמנים, אם לא שנאמר שכיון שהיו מלקטים מכל אומן ואומן היה בה כדי לקיטה לכל הכתות, שהמניקות היו משכימות ולוקטות מאומן אחד או שניים וכן התינוקות אח"כ ואחריהן הנמושות, מפני שהיה צריך זמן רב לקצירה כסדר זה ובהכי היה מגיע חלק לכל הכיתות בין מלקט בין מפאה:

תוכן העניינים

קול הרמז זרעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה