אור ברסלב
קול הרמז זרעים פאה › פרק ג משנה ז

קול הרמז זרעים· רבי משה זכות

פאה · פרק ג משנה ז

פרק ג משנה ו

הכותב. לא תנא המחלק נכסיו או הנותן, חדא לאשמעינן דדוקא בכותב שמקנה המתנה מאז משעת הכתיבה עודהו חי אז בעינן שיור, אבל המחלק בפיו לאחר מיתה שאומר תנו כך וכך לפלוני לאחר מותי לא בעינן שיור, ואפילו עמד אינו יכול לחזור. עיין בב"י חו"מ סי' ר"נ: שכיב מרע. קציר ורמי בערסיה, והיינו שכיב מרע:

כל שהו מתנתו מתנה. לא תני דבריו קיימים, משום דקי"ל מתנת שכיב מרע במקצת בעיא קנין, ולהכי תני מתנתו מתנה, כלומר שצריך שתהיה כסתם מתנות דבעו קנין, ואע"ג דהאי מתניתין מקומה בפ"ט דב"ב, נקטה הכא אגב דכל הני דקרקע כל שהוא. וגם נוכל לומר דנקטה הכא למסבר טעמא לרבי עקיבא דאמר דקרקע כל שהוא מקרי שדה, דה"נ מצינו בכמה מילי דקרקע כל שהוא חשיב לאינשי. ועוד נלע"ד שאפשר לומר דהכא איירי בעמד מחליו, דאשמועינן דאם שייר לא חוזר משום דכמתנת בריא דמייא, והיינו דקתני מתנתו מתנה כלומר כחשובה שבחשובות, והתם מיירי בלא עמד, ואשמועינן דאם לא שייר אין לו ממש בדבריו אף ע"ג דדברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמי, אבל אם שייר אע"ג דקנו מיניה ואין קנין לאחר מיתה א"ה מתנתו קיימת פי' אפילו לאחר מיתה, והיינו לישנא דקיימת דתנן התם. א"נ הכא מיירי בנותן לאחד והתם מיירי בנותן לרבים, וכן תנן התם שכיב מרע שכתב נכסיו לאחרים, ויש הרבה חילוקי דינים ביניהם, עיין בב"י סי' ר"ן. וגם לישנא דשכיב מרע שכתב משמע דמת, והכא תני הכותב שהוא תואר למי שיש כח לכתוב עדיין וזה לפ"א: אבדה וכו'. מקולי כתובה הוא זה, דבשארי בעלי חוב לא נאמר שמחלו אלא אם כן פירשו כך בפירוש. פרק יש נוחלין קלב,ב:

הרע"ב ד"ה שייר וכו' - דהוא הדין מטלטלין וכו'. חוץ מכתב לאשתו קרקע כל שהוא דקרקע דווקא, כדאמרינן בב"ב קנ,א, לא עשו מטלטלין שיור אצל כתובה, דכתובה גביא ממקרקעין בימי המשנה: ד"ה מתנתו כו' - אם קנו מידו וכו'. דמתנת שכיב מרע במקצת בעיא קנין, כ"כ הר"ב בפרק מי שמת (ב"ב פ"ט מ"ו):

תוכן העניינים

קול הרמז זרעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה