קול הרמז זרעים· רבי משה זכות
פאה · פרק א משנה ג
הרע"ב ד"ה מתחלת וכו' - שדך לקצור וכו'. ושם פאה מיקרא אחר קצירת כל השדה:
תי"ט ד"ה אם וכו' - וקשה דליתני וכו'. מזל"ן דאדרבה לא שייכא לשון נתינה בדבר מועט ויותר צודק שיור:
ומבקש להוסיף וכו'. לא ידענא אמאי נקט קלח:
שלא נתן וכו'. פי' באמצע שהניח מלהשלים עד ששים. ועוד י"ל דנקט שיור לאשמעינן דאפילו שייר בלא כונה אפילו קלח אחד מצי למסמכיה לפאה, ואי לאו אין כל שבתחלה ובאמצע אלא הפקר:
תי"ט ד"ה ומכניסו וכו' - טעמא במכניסו וכו'. מזל"ן דמתני' אשמועינן אגב אורחא טעמא דמילתא, דהיינו משום שאינו מתקיים: