קול הרמז זרעים· רבי משה זכות
כלאים · פרק ה משנה ז
או שיצאו. כשהוציאו הזבל מהבית לשדה וגם דרך פתח אמת המים יצאו חוצה לה:
הזורע. כל מתניתין זה אף זה קתני, לא מבעיא נפלו דלא מכוין כלל לעבודת השדה אלא אפילו עם הזבלים, ולא מבעיא עם הזבלים
דאיכא למימר דאם יש איזה זרע כבר סרח ונרקב אלא אפילו עם המים, ולא עוד אלא אפילו זורע ממש:
תי"ט ד"ה ינפץ וכו' - משהוא ראוי וכו'. ואכתי תקשי דליתני יקבר. וי"ל דכוונת התנא להשחתת כל דבר לפי מה שהוא, שעשבים השחתתם בהפיכה, ואביב בנפוץ הזרע, דקשים לא חשיבי. והיינו מה דמסיים הר"ש וז"ל, כמו כן (הכא) את שדרכו להפך יופך ואת שדרכו לנפץ ינפץ ולעולם אסור. והתי"ט החסיר העיקר: