קול הרמז זרעים· רבי משה זכות
כלאים · פרק ה משנה ג
חריץ. פי' חריץ הנזכר בכמה מקומות פ"ב מ"ח ופ"ד מ"ג, בכאן הוא מפרש דדוקא מפולש, ומשום דלרבי אליעזר בן יעקב סבירא ליה כרבנן
בגת משום הכי נטריה עד הכא. והנה מלת שהוא, להודיע שצריך שיהיה נראה ומגולה שהוא חריץ, לאפוקי אם הגפנים מסככין שאז אסור, וכן כתב הרמב"ם פ"ז ה"כ:
הרי זה נראה. פי' כאילו שני כרמים הם של שני בני אדם:
שומרה כו'. לרבותא נקטיה, דאף על גב שהשומר יושב שם אסור כששער כותש, וכל שכן תל בעלמא: