אור ברסלב
קול הרמז זרעים כלאים › פרק ד משנה ח

קול הרמז זרעים· רבי משה זכות

כלאים · פרק ד משנה ח

פרק ד משנה ז

היו שלש. פי' וכל שורה של שתים רחוקה מחבירתה, דאי קרובה הויא לה כרם של שתי שורות דשלש שלש כדלעיל בריש פרקין:

הרע"ב ד"ה הנוטע וכו' - ואין בהן אחת וכו'. ומשום הכי חוצה לו מותר בששה טפחים כגפן יחידית:

תי"ט ד"ה אם וכו' - בחיבורו וכו'. לא דק, דהרמב"ם בחיבורו פסק כרבי מאיר ורבי שמעון דלקמן שלהי פרקין, דסברי שאפילו של שלש

שורות של שלש שלש לא בעינן יותר משמונה אמות, והיינו דתנן אף הנוטע כרמו, דהיינו כרם של שורות שלש ארבע וחמש, אבל בפירוש מתניתין דהכא לעולם סבירא ליה כמו שכתב בפירושו:

ד"ה רבי אליעזר בן יעקב כו' - ועוד דקאמר כו'. לאו דוקא כבית שמאי, דבית שמאי בעי חמש גפנים, אלא בדין שורה סבירא ליה

כבית שמאי ובריחוק שש עשרה סבירא ליה כבית הלל, כן כתב הש"ר:

תוכן העניינים

קול הרמז זרעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה