קול הרמז זרעים· רבי משה זכות
דמאי · פרק ו משנה ז
הרע"ב ד"ה המעשר וכו' - מתקן וכו'. פי' בלי חילוק חלקו לבד אלא הכל מעורב, וזהו החילוק שבין הר"ב להרמב"ם:
תי"ט ד"ה וחלקו וכו'. ולי קשה יותר מזו, כיון דמעיקרא בצרו הכל ביחד למה נחייב את המעשר בתרי חיובי, ולמה לא יספיק לתקנת שלו בכל תיקוניו, שהרי דמאי הוא בכלל ודאי, ואם כן כשיחלקו יתקן את שלו ודיו. ואי לאו דכתב הר"ש דרבי יוחנן לטעמיה, הוה אמינא דמשום קנסא נגעו בה וכדכתב הראב"ד סוף פ"ט מהלכות מעשר, משום דנשתתף עם עם הארץ. ונראה דמה שאמר המעשר מעשר וכו', אינו לחיוב אלא ר"ל שיכול לבא לידי כך, כגון שכבר עשה את שלו קודם הדריכה בגת שאז יחוייב גם לתקן דמאי כשיחלוק היין:
אבל הרמב"ם וכו'. ולדידיה מתניתין דייקא דהכי פירושו, מתקן את שלו, היינו החצי שחלק בפועל לעצמו וחלקו הוא חלק חבירו דחיישינן שמא יחזור להיות חלקו כשיחלקו היין. ולר"ב שלו, היינו שיתקן החצי שלו ככל תיקונו תרומות ומעשרות, וחלקו קרי לחצי האחר מפני שאינו מוציא תרומה גדולה ולא מעשר ראשון: