קול הרמז זרעים· רבי משה זכות
דמאי · פרק ו משנה א
הרע"ב אמר רבי יהודה, - אימתי וכו'. מן התוספתא (פ"ו מ"ו) נראה בפירוש דרבי יהודה קאי (אר"י)[אמקבל], ועיין בהר"ש שמיישבו: תי"ט ד"ה מן העכו"ם וכו' - לכאורה וכו'. וי"ל דהואיל דכותים לא חיישי אלאו דלפני עור ומוכרין טבל וכמ"ש הר"ב לעיל (פ"ה) משנה ט', סלקא דעתך אמינא דכל היכא דאפשר לתקוני מתקנינן וליעשר המקבל, קמ"ל דאפילו הכי לא יעשר, וכל שכן במקבל מעכו"ם דידוע שלא מעשר: ד"ה לפניהם וכו' - ועל תנאי וכו'. ואף על גב דאינו חייב לעשר מכל מקום כיון דלא נותן לו דבר קצוב שמא יחשוב שכבר תיקנו המקבל. ועוד נראה לי דאי לא יחלק לפניהם תורם כחוכר (עי' ר"ש מהירושלמי מעשרות פ"ג סה"א), דאי אפשר לגורן שתעקר וכו'. אי נמי יש לומר דמתניתין טעמא קאמר דהואיל דסתם מקבל מחלק לפניהם לכך לא יתרום שבעל הבית שם לראות החלק המגיעו, מה שאין כן החוכר דאינו שם דיש לו דבר קצוב: