אור ברסלב
קול הרמז זרעים ברכות › פרק ו משנה ו

קול הרמז זרעים· רבי משה זכות

ברכות · פרק ו משנה ו

פרק ו משנה ה

תי"ט ד"ה והוא וכו' - יש לתמוה כו'. נראה ליישב שאין החילוק בין רש"י והרמב"ם מעלה ומוריד לענין הדין, שהרי הטעם שזה שבירך על היין מברך על המוגמר הוא מפני שהוא הקדים ליטול ידיו במים אחרונים, דאמרינן בגמרא (מג,א) דנוטל ידיו תחלה באחרונה הוא מזומן לברכה והיינו ברכת המזון, והכי מוכח בגמרא (שם) דמקשים מדקתני והוא [אומר על המוגמר מכלל] דאיכא עדיף מיניה, ואמאי, ומשני דהואיל והוא נטל ידיו באחרונה, פי' אותו שבירך על היין הוא נטל ידיו תחלה, נמצא שעכ"פ זה שיברך על המוגמר הוא המברך בהמ"ז, וזה בין להרמב"ם בין לרש"י, אבל בין למר ובין למר עיקר הטעם שזה זכה לברכה דמוגמר, הוא מפני זכות הזמנתו לבהמ"ז, באופן שגם לרש"י יצדק לומר דהוא מברך על המוגמר הוא המברך בהמ"ז, ואין לענין הדין שום הפרש בינו להרמב"ם, ולכן רבינו ב"י השוה את מדתו, לאפוקי הגאונים דמחולקים לענין הדין הרבה, שהם פירשוהו על המברך (בה"מ)[ברכת המוציא]:

תוכן העניינים

קול הרמז זרעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה