קול הרמז זרעים· רבי משה זכות
ברכות · פרק ד משנה ד
תחנונים. פי' לא תמצא חן לפני המקום, ומלת תחנונים הוא כמ"ד (זכריה יב,י) רוח חן ותחנונים. אי נמי שבכל רגע אנו צריכים להשי"ת וחייבים אנו להתחנן לפניו, ולכן העושה תפלה קבע מורה כאילו אין צריך לבקש דרך תחנונים כעני מבקש:
הרע"ב בכל פרשת העיבור וכו' - לשון עבירה. בגמרא (כט,ב) יש פירוש אחר וז"ל, אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה יהיו צרכיהם לפניך: