אור ברסלב
קול הרמז זרעים ברכות › פרק ד משנה א

קול הרמז זרעים· רבי משה זכות

ברכות · פרק ד משנה א

פרק ג משנה ו

השחר. תני דשחרית ברישא דלמ"ד (כו,א) אבות תקנום, דאברהם קדמה, ולמ"ד כנגד תמידין, אין הקרבן בלילה. ותפילת ערבית, כנגד הקטר איברים דהוו שיורי דיומא:

תפלת השחר וכו'. משיעלה ברק השחר, הרא"ש. ומש"ה לא תני תפלת הבקר שהרי שחר לא מקרי אלא הנץ החמה. ותינח בק"ש (פ"א מ"א) דתני לישנא דשחר משום דתנן וכו' עד הנץ החמה, והכא תנן עד חצות: ושל מוספין וכו'. אע"ג דמוספין קדמי למנחה נקטינהו בסיפא משום דלא תדירי, תוס' (כו,א ד"ה תפלת השחר). ולמ"ד אבות תקנום, אתי שפיר כנגד מוסף לא תקנו. ומשום דקתני כל היום, דמשמע אפילו משחרית כדכתבו התוס', לכך תני ושל מוספין בלשון רבים, דמסתמא כשהיו מוספין הרבה כגון יו"ט ושבת היו מקדימין יותר:

תי"ט ד"ה תפלת המנחה וכו' - ועי"ל דשעת וכו'. כן איתא במדרש ילקוט מלכים רמז רט"ו:

ומצאתי בפי' החומש וכו'. ומזל"ן משום דאחר קרבן בין הערבים אין מקריבים קרבן אחר כדקי"ל (ויקרא ו,ה. פסחים נח,א.) עליה השלם וכו', ואז היו מסלקים ידם מעשות מנחת עולת הערבים, משא"כ בשל שחר דהוו מקריבים כל קרבנות היחיד אחריה. אבל בין הערבים שסיומם במנחה היו ממתינים אנשי משמר עד הסתיימה, ולכן נקרא בשם מנחה דהוו סלקי מינה תפללים יחד. ולמ"ד תפלות אבות תקנום, מצאתי כתוב בספר שני לוחות הברית (דף רפ"א) (פר' וירא ד"ה דרך השני) שמצא טעם נכון, והיינו שאמר יצחק ביום עקידתו, מה זה יש כאן עולה ואין כאן מנחת סלת, עמד ותיקן תפלה שתהיה במקום המנחה, ועל כן נקראת בשם מנחה:

ד"ה רבי יהודה אומר וכו' - וכן העידו התוס' כו'. פי' משום דבשאר בבי קי"ל כוותיה, ומש"ה לא שנאו רבי. ובהכי לא ליקשי לן, שהרי בכל הש"ס שנה רבי גם דברי מי שאין הלכה כמותו. ולעד"ן שיש לגרסה משום דאף לדידן זמן שבע שעות למצוה והמאחר נקרא פושע:

תוכן העניינים

קול הרמז זרעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה