אור ברסלב
קול הרמז זרעים ברכות › פרק ב משנה ז

קול הרמז זרעים· רבי משה זכות

ברכות · פרק ב משנה ז

פרק ב משנה ו

וכשמת וכו'. לא הקדים הפועל למקרה, כמ"ש במשנה הקודמת, משום דאין קבלת תנחומין אלא אחר המיתה, לכך תני וכשמת וכו' קבל

וכו':

כשר היה. כיוון לשני דברים. האחד דאע"ג דטעמא דאין מקבלין תנחומין על העבדים הוא משום דלא ליתי לאסוקי ליוחסין, וכדכתבו התוס' בגמרא (טז,ב ד"ה אין וכו'), מ"מ כבוד תורה עדיפא דה"ק ר"ג שהיה ראוי טבי להסמך. והשני דאמרינן בירושלמי פרק הישן (ה"א), דבחייו היה מניח תפילין ולא מיחו בידו חכמים, ובזה יש טעם למה דלא ניחוש לעבדים אחרים, דכבר זה היה מובדל בכשרותו ולא תיפוק חורבה, ומש"ה תני כשר היה, שהיא מלה כוללת לת"ח וחסיד, והרואה אותו מקבל תנחומין ידע שמפני תורתו וכשרותו קבלם:

תי"ט ד"ה אסטניס וכו'. והערוך פי' מי שאינו יכול לראות דבר מאוס, והוסיף הערוך שבלשון יוני הוא איש חלש ומזגו רע, וגריס אסתניס בתי"ו. וזה פירוש כולל יפה לכל מקום שנאמר בו אסתניס, כגון (ב"ב קמה,ב, סנהדרין ק,ב) כל ימי עני רעים זה אסתניס, ובפסחים (קח,א) רב ששת אסתניס הוה ואי אכיל בצפרא מידי לאורתא לא מהני ליה מיכלא. ובמקומות הרבה לא יכון לשון קר ומצונן. אלא דהר"ב פי' הכי הכא, משום שאיש הקר הוא בכלל כללות אסתניס, ולא כמ"ש התי"ט שפי' מלשון צנה בעצם. ורש"י פי' בגמרא (טז,ב) מעונג ומפונק (מאוד), והוא הפירוש הערוך, ועיין מה שכתבתי פרק ו' מ"א דפאה:

תוכן העניינים

קול הרמז זרעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה