קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שבת· רבי נחום טרייביטש
פרק כז · הלכה ח
וכן מי ששבת בבקעה וכו'. כתב הריטב"א והיה נראה דהא אתי' דלא כר"ג וכו' דאילו לר"ג הא קתני שאם הוציאהו וכו' שנתנוהו בדיר וסהר דמהלך כולו וכו' אבל רש"י ז"ל כתב דאפי' לר"ג הוא וכו' וע"כ לא קאמר ר"ג שנתנוהו בדיר וסהר שמהלך כולה אלא שהוציאוהו חוץ ממקומו שנעקרה שביתתו הראשונה ולפיכך הקילו עליו לתת לו שביתה בכאן וכו' אבל כששביתתו הראשונה קיימת אין לו אלא תחומו שקנה תחלה וטעם נכון הוא וכ"ה שיטת רבינו פה ושיטת התוס' וסיים שם הריטב"א ולפ"ז היה נראה שאם הוציאוהו עכו"ם מאלפים אמה שלו לשאר ההיקף שמהלך את כולו דהא הוי לה כהוציאוהו עכו"ם ונתנוהו בדיר וסהר וכו' אבל מורי הרב אומר דהתם שההיקף כולו חוץ לתחומו אבל בכאן שזה ההיקף הוא סביב תחומו ומתחלתו נאסר באותו היקף שלא היה לו היתר כ"א באלפים כשהוציאוהו לאותו קצה שתאסר בו לא חשב כנתנוהו בדיר וסהר ע"כ. וזה שלא כדברי רש"י שהביאו אחרונים בסי' ת"ה ודו"ק: