אור ברסלב

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שבת· רבי נחום טרייביטש

פרק כז · הלכה ג

הלכה א

ה"ז ספק וכו'. עי' מל"מ פ"ח מה' שאר אבות הטומאה הל' ה' שכתב דספק דרבנן היכא דאיכא ס"ס להחמיר אזלינן לחומרא ע"ש. ובשעה"מ בה' מקוואות הרבה להשיב על ראיותיו וכתב עוד מצאתי ראיה ברורה לדבר נגד סברת המ"ל ממ"ש הה"מ פה דבתשובה ביאר וכו' ומכלל זה שהליכה בנהרות ויש ספק וכו' מותר לפי שהוא ספק של דבריהם הרי מבואר דס"ל לה"ה ז"ל דאע"ג דאיכא שני ספיקות להחמיר אפ"ה אמרינן ספק דרבנן להקל שהרי הליכה בנהרות שיש בהן ספק אם הם למעלה מי' איכא תרי ספיקי חדא אם הם למעלה או למטה ואת"ל למעלה דלמא יש תחומין למעלה וזו נראה לי ראיה שאין עליה תשובה ע"כ. והנה באמת דבר גדול דיבר רבינו שמדברי הה"מ נראין הדברים כן אבל עדיין יש מקום להצדיק דהרי באמת לא ביאר הרמב"ם ספק זה אם הוא להקל או להחמיר ובאמת בהגה"מ כתב דאזלינן לחומרא בבעיא זו וכ"ה שיטת הרא"ש והטור או"ח סימן ת"ד וב"י הביא שם דרבינו ירוחם תמה על הרא"ש הא ספק דרבנן הוא ובאמת אין מזה תימה דהא מצינו הרבה פעמים דנקטינן בעיא בגמרא גם בדרבנן להחמיר ואפשר דקושייתם הוא דתחומין עיקרו דרבנן בזה היה לנו לתפוס לקולא וא"כ קשה טובא על הרמב"ם דלדידיה דס"ל תחומין י"ב מיל מן התורה א"כ עיקרו מן התורה וא"כ שפיר י"ל דנקטינן לחומרא ואיך סתם הדברים ולא ביאר בחיבורו וסומך עצמו על התשובה אלא נראה באמת בהיפך דהרמב"ם גם הוא ס"ל דנקטינן להחמיר בבעיא זו כיון דבעיא דגמרא הוא ול"ד לשאר ספיקות אלא מ"ש בתשובה דיש להקל בספק ה"פ בדברים שהן דרבנן ויש בהן ספיקא אזלינן להקל כגון בדברים שעיקרן דרבנן ובספינה גם להרמב"ם עיקרו מדרבנן מקרי וא"כ בספינה שפיר כתב דאיכא מקום להקל בספיקא דכיון דאינו דומה לדגלי המדבר וכ"ה שיטת הלבוש באו"ח סימן ת"ד שכתב ולענין תחומין נסתפקו בו חז"ל אם יש תחומין באויר למעלה מי' אם לא לפיכך אמרו דביבשה שהוא במקום רה"ר ממש ודומה לדגלי המדבר יש להחמיר ואמרינן יש תחומין למעלה מעשרה כגון בקפיצת הדרך עי' שם או שרוצה לילך ע"ג עמודים שגבוהים עשרה ואין בכל אחד רוחב ד' טפחים דחשיב כאויר משום דלא ניחא תשמישתא וכו' בד"א ביבשה דדומה לדגלי המדבר אבל ימים ונהרות שאין שם איסור דאורייתא כלל אפי' בי"ב מיל לדברי הכל לפי שאינו דומה לדגלי מדבר הקילו בו וכו' ואם ספק לו אם היה למעלה מעשרה או למטה מעשרה הואיל ובדרבנן הוא אזלינן לקולא. הנך רואה בעיניך הדברים כמ"ש שהוא הבין כן ליישב שיטת הפוסקים שאין מחלוקת וגם שיטת הרמב"ם כן הוא. וראיתי בא"ר שתמה על הלבוש דבש"ע משמע דפסק לקולא אף ביבשה ולענ"ד נראה כמ"ש וחילוק זה נראה מוכח מסוגיא דתלמודא עירובין דף מ"ג ע"א בהא דבעי ר"ח יש תחומין למעלה מעשרה או לא כי תבעי לך בעמוד גבוה עשרה ואינו רחב ד' א"נ דקאזיל בקפיצה לישנא אחרינא בספינה מאי וי"ל על לישנא קמא דמבעי ליה בעמוד או בקפיצה ולמה לא קמבעי ליה בספינה וגם קשה מאי בעי בזה לישנא אחרינא דבעי בספינה מאי אלא נראה דבהא פליגי לישנא קמא היה סובר דודאי בספינה דעיקרו מדרבנן בזה אין ספק דודאי לא גזרו על למעלה מעשרה ולא קמבעי ליה אלא ביבשה כגון בעמוד או ע"י קפיצה ולזה קאמר תלמודא לישנא אחרינא דגם בספינה הוה ספיקא אי גזרו למעלה מעשרה וא"כ הוא אין ראיה כלל מדברי הרמב"ם שהיקל בתשובה ביש ספק אם הוא למטה מעשרה או למעלה מעשרה דאין להחמיר אפי' היכא דאיכא ס"ס להחמיר די"ל דבספינה שאני דאיכא נמי ס"ס להקל דאולי הלכה כל"ק דבספינה לא קמבעי ליה כלל דלא גזרו על תחומין למעלה מעשרה אף דהוי ספיקא דלמא הלכה כלישנא בתרא דאף בספינה יש ספק. וגם יש לומר דגם לישנא קמא לא פליג עם לישנא בתרא דגם לישנא קמא מודה דגם בספינה יש לספק ולא נקט הנהו כ"א לרבותא דגם ביבשה מספקינן ולא תימא דביבשה אין ספק אף דקצת לא משמע הכי דא"כ למה נקט תרי גוונא דיבשה הו"ל למנקט חד דיבשה וחד דימים ונהרות הגם שי"ל דנקט ע"י קפיצה אע"ג דהוא מילתא דלא שכיח ג"כ מספקינן ואי הוי נקט קפיצה ה"א דבעמוד ודאי גזרינן מ"מ הו"ל למנקט גם ימים ונהרות וא"כ שפיר מקילינן בספינה אפי' היכא שיש ס"ס להחמיר משא"כ בשאר ספיקות בתלמוד שפיר יש מקום לדברי בעל מל"מ ומסתבר טעמיה ואין בכאן סתירה לדברי המ"ל ואדרבה מדלא כתב הרמב"ם וכן לא אשתמיט שום פוסק לכתוב בספק למעלה או למטה מעשרה ביבשה דמקילין בספק דרבנן ולא כתב כן אלא בספינה ש"מ דוקא בספינה מקילין מטעם שכתבתי אבל ביבשה דודאי מספקא להו בעלי התלמוד ולא איפשטא ודאי דאזלינן לחומרא היכא דיש ס"ס להחמיר אליבא דכ"ע. וגם לפי פשטן של דברים ג"כ נראה דאין ראיה מספינה דודאי סתם ספינה אינה הולכת בפחות מעשרה כדמשמע בגמ' דמשני במהלכת ברקק וא"כ הספק האחד אולי הוא למטה מעשרה הוי כמו רובא להיתרא ואין דומה לס"ס בגוונא שכתב הרב מל"מ היכא דשני ספיקות שקולים הם להחמיר בבעי' דרבנן דלא איפשטא בגמ' דאזלינן להחמיר ובזה יש מקום לדחות כל הראיות הנראים היפך סברת המ"ל ויש לדון בזה להחמיר. וחכמי בבל שסברו שיש תחומין מה"ת בימים עי' סימן רמ"ח וכבר תמה בס' כנה"ג באו"ח סי' ת"ב בהגהת ב"י וכתב שם וכבר עמד ע"ז בס' משפט צדק חלק א' ע"ש:

תוכן העניינים

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה