אור ברסלב

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי נחום טרייביטש

פרק ז · הלכה ט

הלכה ו

הרי הדמים אסורים בהנאה. רבינו פה לא חילק כלל בין אם מכר בהקפה או לא ועיין בתוס' פ' השוכר דף ס"ב ד"ה יאות מ"ש בשם ר"א ור"י ובטור יו"ד סי' קל"ב וקמ"ד ואפשר דדחיק ליה לרבינו דא"א לומר סברתם דא"כ הא דבעי בגמ' שם דף ס"ג ע"ב שכרו לשבור ביי"נ מהו אם שכרו מותר או אסור ואס"ד כסברתם הא שם כבר נאבד האיסור קודם שמקבל המעות וכן הקשה בס' ל"ס אבל באמת יש ליישב קושיא זו דעיקר סברת ר"י הוא משום דבמוכר איה"נ כיון שאין להם דמים ואינם שווים כלום ומעות שנתן לו הלוקח הם גזל בידו או מתנה כדאמרינן בירושלמי גבי מכרן וקידש בדמיהן מקודשת ר"ח בשם ר"ז לפי שאין דמיהן שוין כלום והמוכר אינו יכול לתובעו כיון דלא שוה כלום וא"כ אם מכרו בהקפה אינו חייב לו כלום ואם אעפ"כ משלם לו בתר הכי מתנה הוא דיהיב ליה ומש"ה שרי ומה"ט לא אמרו שמותר לתובעו דזה ודאי אסור כ"א בעבר וקיבל דמיהם ממנו מותר בדיעבד משא"כ בשכרו לשבור דאז מה"ת מותר וספיקא דתלמודא לא הוי כ"א אם מדרבנן אסור עכ"פ ושם הוא יכול לתבוע שכרו כיון שמה"ת מותר וא"כ שפיר קא מבעיא ליה אי מדרבנן אסור בעבר וקיבל כיון שהם אסרו ולא שייך כאן לומר דמעות מתנה כיון דמה"ת יכול לתבוע ודו"ק:

תוכן העניינים

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה