קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות נערה בתולה· רבי נחום טרייביטש
פרק ב · הלכה יז
לפיכך אמרו חכמים. עי' מל"מ פ"א דין ג' שהאריך אי מילתא דאוריי' נמשך אחר מילתא דרבנן או לא ועי' עוד בדבריו פ"ז מה' תרומות דין א' ושם כ' לדעת רבינו דלא נמשך דאוריי' אחר דרבנן והיינו במ"ש פ"ב מה' גניבה גבי שוחט חולין בעזרה חייב דו"ה ע"ש ושו' התוס' בפסחים ל"ח ע"א ד"ה אבל וכו' בתי' שני ס"ל דמילתא דאורייתא נמשך אחר מילתא דרבנן ע"ש והנה זה ימים לא כבירים בא אלי מכתב פלפול ארוך מאת הרב המאה"ג מו"ה אלעזר הלוי איש הורוויץ היושב על התורה ועל העבודה בעיר וויען הבירה בענין זה והביא משם הגדולים שכ' דתלי' ספיקא זו בפלוגתא דר"מ ור"י פ' הישן בעושה סוכה ע"ג האילן אי יוצא י"ח סוכה מה"ת או לא והוא עשה סמוכין לדברי המל"מ דע"כ ס"ל להתוס' הכא והיינו לפי תי' ב' בתוס' חולין דף כ"ח ע"א ד"ה רבי שכ' דלרבי דס"ל יש שחיטה לעוף מה"ת צ"ל הא דאי"ל לרבי בהא דאב מדיר בנו בנזיר משום כדי לחנכו דס"ל מביא חטאת העוף ואינו נאכל וע"כ דצ"ל ג"כ דס"ל לרבי חשב"ע לאו דאוריי' וקש' מהא דחולין פ"ה ע"א דראה רבי דבריו של ר"ש בכסוי הדם ושנאה בלשון חכמים והלא שם במשנה תנן השוחט חולין מבפנים פטור מלכסות ומוכח דס"ל לרבי חשב"ע דאוריי' אמנם י"ל דעיקר ילפותא דר"ש הוא מקרא דאשר יאכל וא"כ אף דלאו דאוריי' מ"מ כיון דאסור מדרבנן לא קרי' בי' אשר יאכל ולכך ס"ל דפטור מכיסוי א"כ מוכח דס"ל לתוס' דמילתא דאוריי' נמשך אחר מילתא דרבנן ואין כאן מקומו להאריך ועי' פ"ג.