קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות יסודי התורה· רבי נחום טרייביטש
פרק ה · הלכה ה
נשים שאמרו תנו לנו אחת מכם וכו'. הוא מתני' פ"ח דתרומות תנו לנו אחת מכם וכו' יטמאו את כולן, ויש להקשות לשיטת רבינו דפסק כר"ל דוקא אם יחדוהו להם וגם חייב כשבע בן בכרי א"כ גבי נשים לא מהני יחדו דא"א בעולם שתהיה היא מחוייבת לטמאותה ולא קתני רבותא יותר תנו לנו פלונית ג"כ אל יתנוה. וראיתי בס' פרי אדמה (דף ד' ע"ג) שהאריך מאוד בקושיא זו ועיין בס' בית הילל יו"ד סי' קנ"ו. ואם רשאים למסור המחוללת כבר דעת הרשב"א דאל ימסרו, והיינו דע"כ היה בגירסתו בירושלמי לא מסתברא אם היתה כבר טמאה, אמנם הגירסא שלפנינו בירושלמי לא מסתברא אם היתה כבר טמאה משמע אם היא מחוללת רשאי למוסרה וכ"פ הר"פ. והיה נראה לענ"ד דגם לשיטת הרשב"א היינו דוקא בלא יחדוה אבל אם יחדוה והיא מחוללת כבר דאז לר"י אפילו בהריגה מוסרים ק"ו בטומאה ובאם היא כבר מחוללת דאיכא תרתי גם ר"ל מודה וא"כ אתיא מתני' שפיר דלא קתני פלונית משום דמתניתין סתמא קתני אל ימסרו נפש אחת מישראל אפילו היא מחוללת כבר וזה הדין לא שייך ביחדוה לפלונית. שוב ראיתי שגם הרב פרי אדמה שם האריך בסברא זו וכתב דגם הרשב"א היה לו גירסא בירושלמי כגירסתנו אלא דהוא מיירי בלא יחדוה ובירושלמי קאמר ביחדוה. ודבריו צ"ע דהרי נראה דגירסת הרשב"א לא היתה כגירסתנו דהרי כתב דלא דמי לככר, ככר מאן דכר שמיה:
ועיין ברמב"ם הל' חובל פ"ח אם נשא ונתן ביד, ובהשגות הראב"ד שם אין הגאון מודה בזה דאין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש, ובספר כפות תמרים ביומא (דף ט"ז ע"ב) ועיין כתובות (דף י"ט) בהא דאמר ר"ח קסבר ר"מ עדים שאמרו להם חתמו שקר ואל תהרגו יהרגו ואל יחתמו שקר וכו'. וכתב הרא"ה שמצא במדרש ובמכילתן על שלש עבירות יהרג ואל יעבור ר"מ אומר אף על הגזל וא"כ ר"מ לטעמיה אזל ע"ש. וא"כ יש מקום לומר אע"ג דאנן לא קי"ל כר"מ בהא היינו דאינו מחוייב ליהרג אבל בנשא ונתן ביד כדי לצאת י"ש חייב. ועיין בחידושי מהר"ם ברבי ח"ש בסוף ספרו בשם חתנו: