אור ברסלב

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי נחום טרייביטש

פרק יב · הלכה יא

הלכה ט

אמר הבעל פקדון וכו'. רבינו פסק כר"ח ועמ"ש בפ"ו והטור בסי' קמ"ב פסק כר"ה להחמיר וכ' הה"מ וע"כ לא פליג ר"ה אלא בעיר אחת הא לא"ה אפילו ר"ה מודה וכו' ושלטי הגבורים כ' בשם הריא"ז דלר"ה גם בב' עיירות נמי הבעל מהימן והדבר תמוה דבב' עיירות לא שייך סברת אי איתא וכו' ובפשיטות י"ל לשיטתו דס"ל כפי' הי"מ שהביא בחי' רשב"א בסוגי' דלא אמר ר"ה שהבעל נאמן אלא כשהגט יוצא מתחת יד שליש שלא עשה שליח שליחותו והוא שאמר ר"ה אם איתא וכו' הוי יהיב לה פי' השליש וא"כ אין חילוק בין עיר אחת לשתי עיירות להך פי' ומה שהקש' בח"ר על פי' זה יש לדחות להמעיין. ויש קצת ראי' לפי' הי"מ דלפי שיטתם שפיר י"ל דלא חשיב חצי דבר דעדי אמירה א"צ לעידי קבלה גם לר"ה בעשה שליחותו וא"צ לדחוק כמ"ש התוס' סד"ה אפילו כיון דאם אין שלשתן בעיר ל"צ וכו' ומשמע מדבריהם דמש"ה אפילו בעיר אחת לא חשיב ח"ד וזהו נגד הסברא. אבל מדברי רבינו נראה מבואר דסבר כפירש"י מדכתב וכן אם הי' הגט יוצא מת"י האשה וכו' ולפי הי"מ גם ר"ה מודה בזה ומאי וכן שכתב רבינו. ונראה דקוש' הרשב"א על הי"מ מהא דקאמר התלמודא מי איכא מידי דאיהו גופי' לא מהימן וכו' ומאי קוש' הא כאן עשה שליחותו דוודאי א"צ ליתן לה הגט כיון שנתגרשה בקבלתו אבל עכ"פ צריך להודיע לה אולי לא נתרצה הבעל להיותו שליח קבלה וכמ"ש רבינו פ"ו הל' י' וא"כ בכה"ג השליש מהימן ולא נקיט בפשיטות דמודה ר"ה אם כבר מסר לידה וקמ"ל רבותא יתירא דאם אמר לה שנתרצה הבעל הגם שלא נתן לה הגט מ"מ עשה שליחותו ונאמן ואפשר לומר נמי דסובר הריא"ז דר"ה בכל ענין קאמר דהבעל נאמן בין בעיר אחת בין בב' עיירות בעיר אחת מטעם דהבעל הוי יהיב לה לדידה ובשני עיירות משום דהשליח לא עשה שליחותו ונ"מ בעיר אחת גם בעשה שליחותו נאמן הבעל ובשתי עיירות אינו נאמן כ"א כל זמן שלא עשה שליח שליחותו ובזה י"ל דלישנא קמא דרבה ג"כ אמת ומיירי לישנא קמא בשתי עיירות ומפני שסתם דבריו משמע אפילו בעיר אחת ושפיר מקש' לי' וקאמר בלישנא בתרא דגם בעיר אחת משכחת לה דמודה ר"ה ושני הלשונות אמת ובלימוד הישיבה הארכתי בזה ולא באתי כאן אלא למאי דקיימ"ל להחמיר כר"ה וכמ"ש האחרונים משום דרבי' דר"ח הוא אף דלכאורה צריכין לדחוק אליבא דר"ה בהא דמשני התלמודא והתני' וכן לגיטין גיטי ממון והתני' וכן לשטרות מידי גבי הדדי תני' ובאמת צ"ע מפני מה נקיט התנא גיטין וכוונתו לשטרות ולמה לא נקיט שטרות מה רצה להשמיענו בזה דקרי לשטרות גיטין הא איכא למטעי דנאמן השליש גם באיסור והי' נראה דר"ה ור"ח פליגי כענין שאמרו בירושלמי ריש גיטין הי' כתוב בגט שטר מתנה מה את עביד לי' כגט הוא וערעורו בטול או כמתנה הוא וערעורו קיים ייבא כהדא אתפלגון ר"י ור"ל ע"ש וברא"ש ספ"ק דמכות וא"כ ה"נ אם כתוב בגט שטר מתנה אליבא דר"ה דבממון נאמן השליש ולא באיסור א"כ למ"ד דלא פלגי' דיבורא א"כ השליש אינו נאמן כלל גם לממון משא"כ למ"ד פלגי' דיבורא א"כ לענין איסור אינו נאמן השליש אבל לענין ממון דאיתיהיב למחילה נאמן ולפי"ז י"ל דר"ה ס"ל דפלגי' דיבורא וא"כ בכתוב שטר מתנה בגט נאמן השליש על המתנה הגם דאינו נאמן על הגט ולפי"ז הברייתא דנקיט גיטין במקום שטרות להורות לנו את זאת דגם בגט שכתוב בו מתנה ג"כ נאמן השליש לענין המתנה ור"ח הי' ס"ל דלא פלגי' דיבורא וא"כ אס"ד דלענין איסור אינו נאמן השליש שפיר קשי' לי' דלמה נקט גיטין במקום שטרות א"ו דהשליש נאמן גם באיסור א"כ לדידן דקיימ"ל פלגי' דיבורא שפיר יש להחמיר כר"ה דסברה הוא דבאיסורא אין להאמין להשליש ועי' במראה הפנים ריש גיטין ואין להאריך.

השליח נאמן. עי' בלח"מ הלכה ג' שחקר אם השליש נאמן דוקא בגט מקוים או אפילו בגט שאינו מקוים ואין הבעל נאמן משום מגו דמזויף דהוי מגו במקום חזקה ועמ"ש פ"ו ואפשר לתלות הדבר אם טען מזויף פסול הגט מה"ת כל זמן שלא נתקיים אז יש מקום לומר דנאמן במגו משא"כ אם מה"ת גט כשר גם בטוען מזויף דנעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד והיינו משום דלא שכיח הזיוף א"כ אין כאן מגו ועמ"ש בהל' ג' ובפ"ז הל' א' במחלוקת רבינו והראב"ד.

תוכן העניינים

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה