קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי נחום טרייביטש
פרק יב · הלכה ט
האשה ובא ע"א וכו'. כ' הר"ן בכתובות כ"ב וא"ת היכא מתוקמא בחזקת א"א הא כיון שמכחישין זא"ז חד מינייהו פסול הוא וכו' לאו קוש' היא דמתוקמא כגון דתרווייהו מודו בגירושין אלא דפליגי בקרוב לה ובקרוב לו ובכה"ג עבידי דטעי וכו' ע"ש ועי' בש"כ חו"מ סי' ל"א אות א' דבעי לפשוט מזה ספיקא של חכמי בריסק ובתומים שם כ' שמדברי רבינו פה מדסתם ולא כ' דוקא בכה"ג משמע דס"ל כיון דכל אחד לא מוכחש אלא מחד מצטרפין ועי' בר"ן שם מה שהאריך בענין תרי ותרי די"א דקיימ"ל דהוי ספיקא דאורייתא והוא ז"ל כ' שם דסוגי' דפ' ד' אחין דף ל"א משמע דתרי ותרי ספיקא דרבנן הוא ומוקמי' אחזקה ולכאורה יש מקום לומר דאליבא דר"ח בב"ב דף ל"א דאמר בהדי סהדי שקרא ל"ל ופסלי' להו לעדות אחרת אז מסברא אמרי' דתרי ותרי ספיקא דרבנן משא"כ לר"ה דקיימ"ל כוותי' דס"ל זו באה בפ"ע ומעידה וכו' אפי' להוציא ממון וודאי דספק תורה הוא וא"כ י"ל דאין ראי' מסוגי' דיבמות דשם מצי קאי אליבא דר"ח וא"כ שפיר קאמר הגמ' דספיקא דרבנן הוא אבל לפמ"ש הר"ן דבס' קרוב לו וקרוב לה תלינן בטעו' ואין כאן הכחשה ושם ביבמו' הא מיירי בכה"ג דס' ק' לו ק' לה ואעפ"כ מסיק שם דספיקא דרבנן הוא יפה כ' הר"ן דקיי"ל ספיקא דרבנן הוא ולפמ"ש רבינו פה דלית לי' סברת הר"ן וי"ל נמי דלא ס"ל לתלות בטעות אפי' בקרוב לו וקרוב לה וי"ל דס"ל לרבינו דספיקא דאורייתא הוא וה"נ משמע דס"ל לרבינו דתרי ותרי ספיקא דאורייתא הוא וכ"כ הלח"מ בפ"ח מהל' שגגות הל' ג' דאפשר הי' לומר דרבינו ס"ל הכי וסיים שם אבל כבר דחה הר"ן סברא זו וכיון שכן אין לתרץ כן אלא מ"ש הוא עיקר פי' דסבר שם כתיר' הראשון דגבי שנים אומרי' נתגרשה ס"ל לרבינו דאשה דייקא וסברא זו אף שכ' התוס' במס' יבמות דף פ"ח מ"מ לא ברירא וכמ"ש שם בס"ד.