אור ברסלב
קהלת משה ספר שמות › פרשת ויקהל

קהלת משה· רבי משה אליקים בריעה

ספר שמות · פרשת ויקהל

פרשת פרה

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם. יבואר בהקדם בשם אדמו"ר הה"ק מו"ה אלימלך זצלה"ה על מה שאחכז"ל כלה שעיניה יפות כל גופה אין צריך בדיקה כלה רמז לכנס"י והעינים רמז לצדיקי הדור שהם עיני העדה כנודע, וז"ש כלה שעיני' יפות כלומר דור שהצדיקים שבתוכו הם יפים בעיני המקום ב"ה. כל גופה ר"ל כל אנשי דורם צריכים בדיקה במעשיהם מפני שהם מכפרים עליהם עכ"ל וזהו גם כן כוונת הכ' כאן ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ר"ל שהקהיל עיני העדה הם הצדיקים שבדור. ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ק לעשות אותם ר"ל דברים רמז לקשות ח"ו כי דיבור הוא קשה כנודע. וידוע דאין דבר רע ח"ו יורד מן השמים אך העיקר הוא שיתקן האדם מה שפגם ח"ו ואז נתקן הכל והרע נופל ממילא. וזהו אלה הדברים. ר"ל אפילו מה שנראו בעיניכם שהם דברים קשים ח"ו אעפי"כ תאמינו שהכל הוא לטובה. אך העיקר הוא אשר צוה ה' לעשות אותם. שהש"י מצוה אתכם לתקן אותם. ואז ממילא יתהפך הכל לטובה עלינו ועל כל ישראל אמן כי"ר:

א"י ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'. ולהלן כתיב ויאמר משה אל כל עדת בנ"י לאמר זה הדבר אשר צוה ה' לאמר. יבואר בהקדם מה שפירשנו מאמר חכז"ל באבות פ"ד איזהו חכם הלומד מכל אדם. והקשו המפרשים דהול"ל הלומד לכל אדם. אמנם י"ל דהנה אחז"ל ויקהל משה שהי' מקהיל קהילות לדרוש ברבים. וידוע דהעיקר הוא מהמוכיח בשער להעם הנלוים אליו לאחוז בהניצוץ הקדוש שיש בקרב כ"א מישראל ולקרבו אליו. וא' ממילא יעשו דבריו רושם ויכנסו בלבות בני ישראל שישובו בתשובה שלימה לפניו ית'. וזהו מאמחכז"ל איזהו חכם הלומד מכל אדם תיבת כל רמז להניצוץ הקדום השורה בקרב האדם המחי' אותו. וזהו הלומד מכל אדם עזה"ד שמחזיק ומקרב אליו הניצוץ הקדוש של כל אדם. לזה יאות להקרא בשם חכם וזהו גם כן מאמר הכ' כאן ויקהל משה כנ"ל שהי' מקהיל קהילות לדרוש ברבים. ומפרש הכ' שהי' דורש ע"ז הדרך שהיה מקהיל את כל עדת בני ישראל ר"ל הני"ק שבכל עדת בני ישראל. ואז ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם. שהורם דרך ה' איך שיתקנו הכל עצהיו"ט ונכון. גם מה שנראה להם קצת דין ח"ו הוא גם כן כדי לתקן רק שהש"י מורה להם בזה איך לתקן מה שפגמו. ואז ממילא יתהפך הכל לטובה וכנ"ל. ומ"ש להלן ויאמר משה אל כל עדת בנ"י לאמר זה הדבר אשר צוה ה' לאמר י"ל ע"ד שאחכז"ל. אינו דומה מי ששונה פרקו מאה פעמים למי ששונה מאה פעמים ואחד. ויש לרמז דבריהם כאן כי הר"ת "אשר "צוה "יהו' גי' ק"א רמז להמאה פעמים ואחד. ור"ל עוד זה הדבר אשר צוה ה' ר"ל כמנין צו"ה גי' מאה פעמים ואחד. זאת צוה ה'. לאמר כל פרק וכל הלכה מאה פעמים ואחד ואז יתקיים בידו והבן:

א"י ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו' אשר צוח ה' לעשות אותם. להבין יתור תיבת עדת. נראה כי הנה אין עדה פחותה מעשרה ועשר רומז על השכינתא כידוע. והנה שכינת עוזו והוויתו ית' הוא דבר שאינו שוה בכל כי כ"א עובד כפי בחינתו ועבודתו ככה מתקן חלק הוויתו וממשיך על עצמו שכינתא עילאה כמו אברהם עבד במדת החסד יצחק במדת הגבורה יעקב בתפארת י"ב שבטי י"ה נגד י"ב צירופי הוי"ה כמו"כ ששים רבוא נשמות ישראל כ"א בבחי' מחודשת. וזהו ויקהל משה הוא הדעת העליון הבוב"ה הוא מקהיל את כל עדת (אותיות דעת) היינו הדעות והוי"ה ושכינתא של כל בני ישראל כל עבדות שלהם לפי בחינתם הקהיל לאחדות הפשוט ויאמר אליהם זה הדבר אשר צוה ה' מה שצוה וחיבר ההוי"ה הוא לעשות אתם את"ם אותיות אמ"ת חותמו של הקב"ה הוא אמת. וכשיעשה תיקון לבוא אל מדת האמת יוכלו לצרף ולתקן ההוי"ה כ"א לפי חלקו ובחינתו והבן:

והנשיאים הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן. ידוע כי אבנים נקראים האותיות ולהבין הדבר נראה כי אב"ן אותיות א"ב ב"ן כי המחשבה נק' אב שא"א להוציא הדיבור מבלי שיחשיב במחשבתו הדיבור ומי שהוא בן למקום יוכל להוציא הדיבור בקדושה וטהרה. ולכן נק' האותיות אבנים. גם בן הוא לשון בנין שבונה בעולמות העליונים על ידי דיבוריו הקדושים. וז"א והנשיאים אותם אשר נשא לבם אותם בחכמה הביאו את אבני היינו האותיות כנ"ל אל בחי' השה"ם אותיות מש"ה ר"ל אל הדעת עליון. גם ואת אבני המלואים שהאותיות הם קדושים וטהורים אולם הם בלי חיות ובבוא האדם הצדיק ועוסק בהם בקדושה ובטהר' מתמלאים חיות והארה יתירה כאשר גם הצדיק בראותו צדיק אחר מתמלא הארה וקדושה מכש"כ האותיות. וזהו ואת אבני המלואים שפועלים בהאבנים הם האותיות להיות מתמלאים בהארה וקדושה יתירה. ובזה גורמים לאפו"ד אותיות פודא"ל שפודים את הכל להיות בחסד אל. ולחש"ן אותיות נח"ל ש"ו נח"ל נוטריקון "נפשינו "חכתה "לה' ש"ו גימ' דב"ש כדאיתא בכוונת שופר כי פ"ר דינים נמתקים בש"ו גי' דב"ש. וכן החשן מכפר על מעוות הדין כדאיתא ברש"י ז"ל שממתיק הדין להיות פותח נחל העליון בהוי"ה ורחמים אמן:

וימלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה. כי הנה כתיב ויקדש אותו שקדושת השבת נמשך מכל ששת ימי המעשה בהכין האדם עצמו כל ימות החול וכמש"ה כי ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות לה' אלהיך שכל ששת הימים תעשה מעשיך להמשיך קדושת השבת ואז ממילא ביום השביעי שבת לה' אלהיך ר"ל לפי האלהות שלך שאתה מתקן לו תרגיש קדושת השבת. וכמו שיסדו לנו לומר היום יום ראשון בשבת א בשבת כו' ולז"א ב"ש מחד בשבת לשבת. וב"ה אמרי ברוך ה' יום יום כולם נתכוונו לדבר א' להמשיך מכל יום קדושת השבת על עצמו. וזהו ויקדש אותו אות ו' ר"ל השבת נקרא אות כי אות הוא ביני וביניכם ונמשך מכל ו' החול וכל מי שהוא בבחי' השבת נתמלא גם כן בקדושה וטהרה כמוהו וז"א וימלא אותו שכל מי שהוא בבחי' אות ו' כנ"ל וכמו בצלאל שנק' על שהוא הי' בצל אל נתמלא בקדושת אות ו' כנ"ל ולא זו בלבד אלא כי גם פועל רוח אלהים. אלהים גימ' הטבע שיומשך רוח ורצון אלהי גם בעוה"ז שהוא טבעיי בחכמה שיהי' בכח מ"ה בדמות דיוקן אדם. בתבונה להיות מבין דבר מתוך דבר כי תבונ"ה אותיות ב"ן וב"ת כי י"ה נק' אבא ואמא ו"ה הוא ברא וברתא ו"ה הוא שמחה שעיקר השמחה כשמתחבר ה' תתאה בעילאה ונעשה השם שלם. ובדעת אותיות בעדות כי זה עדות לשראל שהשכינה שרוי בינותם דייקא ואז ובכל מלאכה. בכל היא השכינתא קדישא שורה בכל מלאכתינו להצליח מעשינו לבל יחסר לנו כלום ולהתברך מעשה ידינו כדאיתא באוה"ח על מאמר יעקב לעשו יש לי כל יעו"ש. גם בכל מלאכה להשפיע עלינו כל מלאכה שאנו צריכים בבני חיי ומזוני וכל טוב אמן:

ויצף אותו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב. כי השלחן מכפר כמו המזבח אולם באופן כשמתנהג בו בקדושה וטהרה כי לזה נקרא שלחן לשון הפשטה והמשכה שצריך להפשיט עצמו מכל ענייני הגשמיות להויות עליון כמ"ש הה"ק אאמו"ר זצלה"ה של"ח משלח"ן ג' י"ג הויו"ת אמנם הי' יכול להתבטל במציאות ולכן צריך לצמצם עצמו לירד מעט מעט שלא יפול בפעם אחת בסוד והחיות רצוא ושוב שהחיות של האדם צריך להיות רצוא לשורשו ומיד ושוב כנ"ל. וזהו וילף אותו זהב מתחילה להיות בבחי' ז' מדת מלכותא קדישא להמשיך מלכותא קדישא על עצמו וכפי הכנתו כן תשרה עליו המלכות וכמש"ה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם שהם יעשו לי קידוש הכנה וכפיהם ישיב גאולתו השפיע עליהם מלכותו. וזהו ושכנתי בתוכם בתוך מ' אות מלכות כי קבלת מלכותו ית' עליהם וזהו כוונת אז"ל מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע ר"ל שכפי שמקבלין עליהם המלכותא בארעא היינו בהארציות הוא פועל לכעין ר"ל מראה ובהירות של מלכותא דרקיעא ואח"כ בחי' ה' כי היא דלה ועני' דל"ל מגרמה כלום כ"א בהתמלא האות

ד' בי' או בו' והוא הדבר אשר דברנו שכפי שמכין האדם עצמו לקדושתו ית' כן מתעלה אליו הבוב"ה וזהו שלפעמים מתמלא אות ד' בי' לשון התחברות שהקב"ה מחברו אליו גם ו"ה לשין שמחה שהשי"ת משפיע בו שמחה כדי לקרב אותו אליו ית'. ולפעמים נתמלא ד' בו' ר"ל שמתגלה אליו חכמ' הקדושה ממש והכל לפי מעשה התחתוני' וזה בחי' זכירה ופקידה. זכירה בחי' דכר שנעשה על ידי פקידה שהוא התעוררות תחתון והבן. ואח"כ יוכל להיות בבחי' ב' מזה"ב ביתו פתוח לרוחה לקבל קדושתו ית' ככל אשר יחפוץ. ואז ויעש לו זר זהב סביב ע"ד אמז"ל מאן נצח דינא מאן דמאני קרבא בידי' הוא הזי"ן עם הכולל גימט' אהי"ה הוי"ה אהי"ה ועשה לו כתר ממאני קרבא להיות לאות בידו כי בידו הממשלה צדיק מושל ביראת אלהים. והוא זר זהב זה"ב אותיות זי"ן ה"ב כנ"ל גם זי"ן מורה על יום השביעי שבת דלית בי' שולטנא אחרא בכולהו עלמין כן נותן ומיהב יהיב חירו מכלא סביב ר"ל סובב הולך כל הימים לנצח אמן:

תוכן העניינים

קהלת משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה