קהלת משה· רבי משה אליקים בריעה
ספר בראשית · פרשת תולדות
ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. ידוע מאמחז"ל עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשיהם הטובים ועיקר שמחת הצדיקים בתולדות האלו היינו במעשיהם הטובים. ואמר הכ' ואלה תולדות יצחק אלה הם התולדות שראוי לצחוק ולשמוח בהם. בן אברהם כשבונה אותם באברהם בחסד עליון לאמר כי לא כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה כ"א מחסד אלקי השופע עליו ונותן לו כח לעשות המע"ט וכדאי' במדרש על פסוק מי הקדימני ואשלם מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית כו' ע"ש אז ראוי לשמות באלה המעשים טובים ואמר ואלה מוסיף על הראשונים ואדסמיך ליה קאי דסיים לעיל בתולדות ישמעאל הלא המה כתובים בסוף הפרשה זו ג"כ מחלת בת ישמעאל בן אברהם. דידוע מספרים קדושים כי לא זו הדרך שיסמוך האדם עצמו על אבותיו הקדושים לאמר בן גדולים אני ואבי ואבי אבי היו צדיקים ומעתה אינני צריך לטרוח עצמי בעבודה לא זה דרך ישכון אור כ"א יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך וישמעאל היה במדה זו וזהו מחלת בת ישמעאל מחלת ר"ל שהחלה והחליש עצמו להיות בת ישמעאל בת פי' לי' כלי שהוא כלי ישמע אל שישמע ויקבץ בקרבו החסד אל על כי הוא בן אברהם ולעומת זה לנגד ישמעאל שהוא בחי' עולם החרובין יש עולם התיקון מדת יצחק שתיקן כ"ז ואמר ואלה מוסיף על הראשונים לתקן את הראשונים והוא תולדות יצחק מעשים הטובים הגורמים צחוק וחדוה בעולם העליון בן אברהם שבנה הכל באברהם בחסד עליון כנ"ל וכי לא מעשיו וזכות אבותיו עמדו לו כ"א ד' העוזר לו לעשות מצות ומע"ט לגרום חדוה בעולם העליון ויודע בנפשו נאמנה כי אברהם הוליד את יצחק שהחסד עליון הוליד חדוה וצחוק זה והבן:
א"י ואלה תולדות וגו'. עדש"ה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם כי הנה האדם הוא מקדש להש"י כי המקדש אשר לא הי' כ"א ד' דפנות וקורות עליהם שרתה בהם שכינת עוזו ומכש"כ האדם אשר בו רמ"ח אברים ושס"ה גידים כמנין תרי"ג מצות עאכ"ו כשישמור האדם אותם כי יהי' מקדש ומעון לד' ולזה אמר בתוכם לא בתוכו כי תי"ו ידוע אות תחי"ה ויש תי"ו בהיפוך וע"י מעשה הטוב מהפך אותיות מ"ת להכניס בקרבו כ"ו מנין השם הק' ואז הוא אותיות תוכ"ם דהיינו בהכניס אות מ' לפנימיות נהפך אות ת' לסימן תחיה נגד ד' אותיות של שמות אהי' הוי' אדני והבן. וזהו ואלה תולדות יצחק שאלה הפעולות שר גורמים תולדות המה המעש"ט של יצחק הוא הצדיק שלזה נקרא שמו יצחק ע"ש צחוק עשה לי אלהים אלהים גי' הטבע שגם בעולם הטבע גורם שמחה וחדוה להמשיך חיי בני ומזוני ע"י שהוא בן אברהם כנ"ל ועי"ז אברהם הוליד החסד מוליד את יצחק גם בעוה"ז רב חדוה ושמתה והבן:
ויעתר יצחק לד' לנוכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו ד' ותהר רבקה אשתו. דידוע כי יצחק הי' לו נשמת נוקבא ובשעת העקדה זכה לנשמת דכורא וזהו ויעתר יצחק לד' לנוכח אשתו כי הלא זכיתי להיות נוכח והתנגדות לאשתי שהיא תהי' בחי' נוקבא ואני אהי' בחי' דכורא המשפיע ומוליד ולכן תן לי בנים ויעתר לו ד' ותהר רבקה אשתו:
ויגדל האיש וילך הלוך וגדול עד כי גדל מאוד. יבואר בהקדם לפרש ברכת יצחק אבינו ליעקב ויתן לך האלהים מטל השמים ואי' במד"ר ויתן לך את הברכות ויתן לך כיבושיהון ויתן לך את שלך ושל אביך ושל אחיך ר' אחא אמר ויתן לך אלהותו. ויובן כי הנה כתיב הנותן בים דרך י"ם הוא המלכות נותן בו דרך כבושה וסלולה לבל יתעו בו כי אורח הוא דרך אשר הולכים בו באקראי ומתפרדים ממנו נתיבות לצדדים ויוכלו לטעות בו משא"כ הדרך הוא הכבוש שדרכו בו רבים א"א לטעות בו. וכן נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו קדשנו במצותיו וצונו לא נטה ימין ושמאל ומקרא מלא דיבר הכתוב ראה נתתי פניך את החיים ואת הטוב וגו' ובחרת בחיים כי טוב לשון הארה ע"י שמאיר האדם עצמו ודורש יחודו יוכל להשיג טוב העליון כמש"ה ודורשי ד' לא יחסרו כל טוב שתמיד טוב ד' בקרבם. וזהו מאמר המד"ר ויתן לך הברכות כו' שתזכה להיות דבוק' בבריכה עליונה מורכב ונברך בהויות עליון ויתן לך כיבושיהון שיהי' הדרך כבוש לפניך לבל תתע ממנו והעיקר לזה הכנת האדם מלמטה כפי מעשהו מלמטה ככה נתקן בעולם העליון וכמש"ה ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה, אמר לפניכם לפי הפנים שלכם שתתקנו וכמאה"כ פנים בפנים דיבר ד' עמכם ר"ל פנים בפנים לפי הפניה שתקנתם לפניו בפנים כזה נגלה עליכם ודבר עמכם ארכנו בביאורו במ"א וכמש"ה ויחן שם ישראל נגד ההר ויחן לשון חן שהעלו חן מלמטה עד שחנן מלמעלה אותם וזה נעשה ע"י שהאדם שב בתשובה שלימה ושומר עצמו לעצום עיניו מראות ברע וידיו לא תשלחנה להרע ואז לא תשוטט מחשבתו בהבלי העוה"ז אנה ואנה כ"א תנוח מחשבתו בהשקט ובמנוחה אל דרך ד' ואז יעלה חן וזה פי' הכתוב ונח מצא חן וגו' ונח ע"י שהיה נייחא במחשבתו לבל היות רצוא ושוב כ"א עיקר מנוחתו בדביקות הבורא ית"ש אז מצא חן בסוד אור ישר נח ואור חוזר חן וזהו שויתי ד' לנגדי תמיד ששויתי ד' לנגדי נגד לשון הכאה ולשון זריחה כי אין נגד אלא למזרח ור"ל טוב לי שיזריח הוי' בקרבי תמיד ולא להיות בבחי' הכאה להיות לנגדי בהיפוך ממני וזהו ויתן לך את שלך ר"ל הפנים שלך שאתה מתקן בעצמך גם ויתן לך של אביך הוא יצחק ע"ש צחוק עשה לי אלהים שגם באלהים גי' הטבע יובא צחוק וחדוה ע"י שמתקן כל אבריו וגידיו שהם טבע יגרום שמחה וזהו כל השומע יצחק לי כל השומע לשון קיבוץ שמי שמקבץ בכל אבריו לי גי' מ' המלכות יצחק יובא בו חדוה ושמחה וזה ויתן לך של אביך ויתן לך של א אחיך הוא עשו הסט"א שגם השטן כשהאדם אין שומע לו יש לו שמחה כדאיתא בזוה"ק משל בן מלך עם הזונה ע"ש. ר' אחא. אחא לשון חיבור שמו מורה על מעשיו על התדבקותו בו ית' הוא אמר ויתן לך אלהותו שהש"י נתן ביד הצדיקים שהם יוכלו לגלות אלהותו ית' בעולם ולהביא אהבתו ויראתו בלב כל האדם ולכן ויתן לך האלהים שיתן לך בחי' זו ע"י שתהי' דבוק בו ית' תוכל לגלות אלהותו בלב כל באי עולם כדרך הצדיקים ע"י גודל התדבקותם בהבוב"ה עי"ז מביאים אהבה ויראה בלבות בני אדם אשר מהם יראו וכן יעשו והשם ישם בלבנו אהבתו ויראתו תמיד אמן. והבן היטב. וזהו ויגדל האיש וילך הלוך וגדול עד כי גדל מאוד ידוע אי"ש עם האותיות גי' שד"י וזהו ויגדל האיש הגם שגדל עד שבא לבחי' שדי מ"מ לא הי' די בעיניו כ"א וילך הלוך וגדול בכל פעם עד כי גדל מאד אותיות אדם גי' מ"ה לבוא לבחי' הוי' במילוי אלפי"ן גי' מ"ה בדמות דיוקן אדם העליון והבן:
ויעתק מעם ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות ויאמר כי עתה הרחיב ד' לנו ופרינו בארץ. יבואר כי הנה חפירת המים רומז אל התגלות החכמה עליונה שחפר תמיד אברהם אבינו ע"ה להכניס החכמה בלב כל באי עולם ובמותו נסתמו כל המקורות שפתח בחייו שהוא הי' מגייר אנשים כו' ולכן וישב יצחק ויחפור לעורר מה שפתח אביו והי' לו תחילה קטרוגים וערעורים עד כי חפר הבאר הזאת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות הוא עפ"י שיסדו לנו בשיר אל מסתתר רחובות הנהר נחלי אמונה הנהר מורה על נהירו דחכמתא עילאה והתפשטותה היא נחלי אמונה נוחל אותה מי שמאמין כי אין זולתו ית' וכל החכמות בטלים כ"א חכמתו לבדו וכמאמר אליהו ז"ל אנת חכי ולא בחכמה ר"ל אתה הוא החכם האמיתי אבל ולא בחכמה שכל החכמות הידועות לנו המה כלא וכאין. ועי"ז איש אמונות רב ברכות אי"ש רומז על הש"י איש מלחמה וע"י שמאמינים באיש והמאמין הזה הוא ג"כ בבחי' אי"ש אהי' הוי' שד"י שמשדד כל המערכות להיות הויתו עמנו ובזה פועל רב ברכות משמי שמי קדם. ולכן כאשר חפר יצחק באר הזאת כנ"ל ולא רבו עליה קרא שמה רחובות כנ"ל ויאמר כי עתה הרחיב ד' לנו לנו גי' הטבע שגם בטבע ישפיע עלינו אלהותו ועי"ז ופרינו בארץ נעשה פירות כנ"ל והבן:
ויעל משם באר שבע דהנה בארבע הבארות אשר חפר מרומז ד' עולמות אבי"ע אשר בהגיע אדם מעולם אל עולם הוא כמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו באר מים חיים. והנה הפלשתים המה המתנגדים להצדיק בכל דור ודור אומרים לנו המים לכן מיד באר ראשונה קרא שמה עשק היינו בעולם העשי' ששם הסט"א עומדים לחטוף השפע קרא שמה עשק כמו אם אסק שמים שם אתה שמים כמו שא מים הנושא ומגביה הכל אל השמים שם אתה תוכל ליהנות ולבאר השנית היינו בעליתו ליצירה אשר הוא ע"י תיקון האברים והגידים שהמה שס"ה לא כן הגוים אין בהם שס"ה מל"ת לכן קרא שמה שטנה גי' שס"ד כידוע והבן ולבאר הג' היינו כשעולה לעולם הבריאה בהגיע לרחובות הנהר אשר משם נהר יוצא מעדן להשקות את הגן היינו נהירו עילאה מעדן העליון המשקה את הגן אשר נטע ד' כרם ד' צבאות בית ישראל ומשם בא ההתרחבות בכל טוב קרא שמה רחובות כי עתה הרחיב ד' לנו שבא התרחבות מהוי' לנו ופרינו בארץ במלכותא קדישא. ויעל משם באר שבע כי משם נקל לו לעלות לעולם האצילות כי אצילות לשון אצלה והפרשה ולשון אצלו ושניהם כאחד צדקו יחדיו כי הן אמת שהבוב"ה נאצל ונבדל בלתי מושג א"ס ובלי גבול מ"מ כ"א כפי שיעורין דילי' יוכל להשיג לפי ערך בחינתו ולכן כתיב להלן ויקרא אותה שבעה כי תחלה צריך לתקן כל שבע מדותיו וכל אחת כלול מעשרה כידוע וזה ויקרא אותה שבעה כנ"ל. על כן כ"ן גימ' ע' ר"ל ע"י סוד העליון ובשבילו סו"ד גי' ע' ולזה שם העיר שם התעוררות הזה באר שבע כנ"ל. עד היום הזה להביא זה ביומין תתאין להיות הימים שבעים בכל טוב ושפע עליון אמן והבן:
ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ. ואיתא במדרש יתן לך הברכות ויתן לך כיבושיהון יתן לך של אביך ויתן לך של אחיך רא"א יתן לך אלהותו. ובטרם נבוא אל הביאור נפרש הכ' והם בזרוע עדיך באו ויתבאר עפ"י פי' הכתוב אעשה לו עזר כנגדו ר"ל שאעשה עזר שהאדם כביכול יהי' עזר וסעד להכין מקום להשראת שכינתו ית' זרוע אותיות עוז"ר עדיך לשון עדי עדיים ע"י שהאדם מקשט עצמו בכל המדות באהבה ויראה כו' כאשה המתקשטת לפני בעלה בכסף ובזהב שהם רמז על אהבה ויראה אזי הם עזר וסעד להיות מקום להשראת קדושתו ית' כי הבוב"ה בוודאי רצונו הטוב להטיב ולהשרות שכינתו עלינו, אמנם צריך להיות אתערותא דלתתא וכמאה"כ ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם שהם הכנה והזמנה ומקום להשראתי ואז ושכנתי בתוכם וזהו והם הצדיקים בזרוע עדיך באו. בזרוע בבחי' עוז"ר כנ"ל ע"י עדיך ע"י העדי עדיים שמקשטים עצמם באו אליך שיחול קדושתך עליהם. וידוע כי באברהם נתקן נפש דאדה"ר וביצחק הרוח וביעקב הנשמה וג' בחינות נר"נ הם נגד מחשבה דיבור מעשה אשר אגודים אלה באלה והאבות הם סימן לבנים שכאשר יתקן האדם מחשבתו יוכל להוציא דיבורים קדושים לפני ד' ולעשות מעשהו באהבה ויראה קדושה וטהרה והכל תלוי במחשבה שבמוח כמרומז בזוה"ק על מ"ח טיפין דנטיף בכל יומא והם לטהר כל המוחין המתקדשים והמטהרים וזהו כל עצמותי תאמרנה ד' וגו' כי עיקר החיות שבעצמות ג"כ מהמוח שבהם כאשר אינם עצמות היבשות וכל עיקר החיות והן לחם לאכול ובגד ללבוש הגם שהם גשמיות מ"מ כל כוונת הצדיק בהחיות הוא עבור הפנימיות והרוחניות למען יוכל לעבוד ד' ובגדים שהם לתפארת ור"ל שיובא התפארות בעולמות העליונים ע"י ישראל אשר בך אתפאר במאי ברא אתינא לגבך ולכ"א כל עצמותי מן כל אשר בעצמותי תאמרנה ר"ל יובא התפארות למעלה והוא מהמוח שהוא הפנימות שנקרא כל. וזהו ג"כ זאת מנוחתי עדי עד. מנוחה הוא החניי' בעוה"ז מנוח"ה יש בו תיבת מו"ח ור"ל ע"י הפנימות כנ"ל אביא זאת ואעלה אותה עדי ע"י העדיים והקישוטין כנ"ל עד העולמות העליונים הנקראים עד. כי ע"י שכל מעשיהם אפילו הגשמיים הכל לכבוש אותם לצורך גבוה וזה שהביא המדרש הפסוק וטל ילין בקצירי וטל הוא השפעה ילין בקצירי הוא לן אצל הצדיקים שהם הקוצרים מחצדי חקלא של החקל תפוחין קדישין לוקטי השפע משדה העליונה וזהו בקצירי. וז"ש המדרש יתן לך הברכות ר"ל שיברך אותך בכל טוב וגם יתן לך כיבושיהון שתהי' בבחי' איש שדרכו לכבוש ותכבוש הכל לצורך גבוה לעלות הכל לשרשו ואמר עוד יתן לך של אביך כו' עדש"ה הלא הוא אביך קנך ר"ל כי הוא הש"י אביך קנך הוא קן שלך שתדור אצלו תמיד וז"א יתן לך של אביך שתהי' דבוק אצל אב הראשון הוא הש"י. ויתן לך של אחיך כדאי' בזוה"ק על השבת דכל דינין מתעברין מיניה ולית שולטנא אחרא בכולהו עלמין, כמו"כ כאן יתן לך של אחיך להכניעו תחת ידיך ולהמתיקו. או יתן לך של אחיך עפ"י מאמרינו כי אח הראשון שביק חיות שיוכלו שאר האחים להוולד ולכן נקרא אח שמאוחה ומחובר עם שאר הבנים. וכן הצדיקים נקראים אחים שמחברים ומיחדים כל העולמות מעולם התחתון עולם העשי' עד אצילות דאצילות וז"א ויתן לך של אחיך שתוכל לאחות ולחבר כל העולמות עד עולם העליון וכ"ז הוא ע"י שמייחד נר"נ שלו כנ"ל בבירור המחשבה ובצירוף הדיבור ובליבון המעשה כנ"ל ואותיות נר"נ גימ' ש' רומז על שלש האבות שעי"ז מייחד העולמות וכנ"ל ולכן יצחק אותיות ק"ץ ח"י רומז שהגם שהבוב"ה חי החיים א"ס מ"מ כביכול מצמצם עצמו אל הקץ לעוה"ז שהוא קץ וגבול ולזה פתח דבריו יאיר בברכתו ויתן לך האלהים גי' הטבע שגם בטבע תוכל להמשיך האלהות וזה שסיים המדרש יתן לך אלהותו שתהי' נקרא בשם אל וכמאח"ל הקב"ה קראו ליעקב אל כן תהי' אתה בבחי' אל ותגזר אומר ויקם ותוכל להשפיע גם בעולמות העליונים וזהו ויתן לך מטל השמים שתוכל להשפיע הטל היינו ההשפעות בשמים להביא הארה ע"י מעשיך בעולמות העליונים ובזה ומשמני הארץ תוכל להביא משמנונית העליון כל מיני שפע אל הארץ לעוה"ז בכל טוב אמן:
א"י ויתן לך האלהים וגו'. ופירש"י ז"ל והוא מהמדרש יתן ויחזור ויתן. ונראה לבאר כי הנה אורו ית' הוא אור א"ס בלי מדה וגבול ואיך יוכלו הכל ליהנות מאור צח כזה וצריך לזה אמצעי הוא הצדיק הדבוק תמיד בו ית' הוא יוכל לחלק מכבודו לבשר ודם וזהו קול ד' בהדר. קול הוא הפנימית מהוי' הוא בהדר שגורם הידור ויופי וגם בהדר לשון חזרה שמחזיר ההדר הנ"ל להבוב"ה וכ"ז ע"י חלק האלהי הנשמה אשר נפח בקרבו המסייעתו לזה וזהו ויתן לך יופי והידור ויחזור ויתן להדר ולהחזיר העטרה לבעלי' כנ"ל וכ"ז ע"י ויתן לך האלהים היינו הנשמה חלק אלהי ממעל אשר נפח בקרבך ל"ך אותיות כ"ל הרומז על הצדיק שנקרא כל וכמדובר שהצדיק הוא בבחי' זו ועי"ז תזכה כי יתן לך מטל השמים כמו הטל שאינו נעצר כן לא יהי' נעצר בשום פעם ממך הדביקות בו ית'. ומשמני הארץ. כי אי אפשר לקבל עול מלכותו ית' כ"א בחכמה כי בלי החכמה כאין נחשב וכאז"ל כל ת"ח שאין בו דעה כו' ולזה ברכו במשמני הארץ משמני המ"ם שמושית ר"ל מן השמן רמז להחכמה כמאז"ל כ"מ ששמן מצוי חכמה מצוי. והארץ רמז על המלכות כידוע. ורוב דגן. דגן רמז על הכח כמש"ה דגן בחורים כחם ור"ל שירבה בך הכח בכל עת לא תעיף ולא תיגע כמאה"כ וקווי ד' יחליפו כח. ותירוש הוא היין סוד העליון, ונראה לבאר דרך צחות למה נקרא שמו תירוש כי היין הוא המשמח וכ"ז כששותה כדרך כל הארץ אבל ריבוי השתיה כל שוגה בו לא יחכם ועושה אותו רש ועני בדעת ובממון לכן יתנהו בידך לבל תשגה בו והבן:
א"י ויתן לך וגו'. ויתן ויחזור ויתן שהתורה נצחית ותזהיר לצדיק הדור ויתן כשיחננך ד' בחכמה בינה דעה והשכל אהבה ויראה קדושה וטהרה ויחזור ויתן תראה לחזור וליתן ולהשפיע לכל העולם מזיו זוהר חכמתך. והנה יש שני מיני צדיקים יש צדיקים שעמלם תמיד במעשה המצות ובמילי דשמיא כל היום. ויש אשר גם במאכלם ובמשתם וצרכיהם הגשמיים משם מעלים את הכל ומלקטים הטוב והני"ק להעלותם לטוב העליון. וזהו שברכו שיתן לך מטל השמים שיצאו ממך צדיקים שתמיד יהיו דבוקים במילי דשמיא כטל שאינו נעצר. וגם ומשמני הארץ אותם המלקטים ומבררים הכל ומעלים את כל טוב ומשמן הארץ דגניז בגווי' לטוב העליון. וזה שתרגום אונקלוס על ומשמני הארץ ומטובא דארעא ועי"ז ורוב דגן דגן מורה על כח כנ"ל שיתנו וירבו כח כביכול בפמליא של מעלה ובישראל למטה ויורישו אותם טוב העליון לנחלה אמן והבן: