אור ברסלב
קהלת משה ספר בראשית › פרשת וישב

קהלת משה· רבי משה אליקים בריעה

ספר בראשית · פרשת וישב

פרשת וישלח

וישב יעקב בארין מגורי אביו בארץ כנען. דהנה לעיל התפלל יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק וגו' דידוע דצריך להיות עיקר העבדות במדת היראה שאלמלא מוראו איש את רעהו חיים בלעו והי' יכול להתבטל במציאות בכלות הנפש מגודל אהבה ודביקות לזה הועמד מדת היראה וכאשר הארכנו מזה במ"א ולגודל זכות האדם זוכה ג"כ למדת אהבה וזהו תפלת יעקב אלהי אבי אברהם שזכיתי לאהבה על ידי זכות אבי אברהם מצורף אל העבדות מבחי' אבי יצחק הוא היראה. וזהו וישב יעקב בארץ שעשה ישיבה בהארץ משניהם מן אהבה ויראה להיות לו מגורי אביו הדירות אשר גרו בם אבותיו אברהם ויצחק וכנ"ל והבן:

א"י עפ"י פי' הכתוב אגורה באהלך עולמים דהנה כתיב שמך יעקב וגו' כ"א ישראל יהי' שמך. כי ידוע שיעקב דמות דיוקנו חקוקה בכסא הכבוד והוצרך אל שני השמות שם יעקב בעולם העשי' ושם ישראל באצילות קדשו וידוע עיקר הבריאה עולם חסד יבנה בהבראם בזכות אברהם היתה ראשית המחשבה בבריאת העולם ונמצא יעקב בעשי' יצחק ביצירה אברהם בבריאה בהבראם באברהם ישראל באצילות נמצא הוא הכולל כולם וזהו אגורה באהלך וגו' אגורה לשון אסיפה שאאסוף ואקבץ באהלך ר"ל בעוה"ז שהיא בחי' אהל לשון הארה שמעוה"ז נותנים הצדיקים הארה בעולמות העליונים. ועי"ז עולמים. אני כולל שתי העולמות עוה"ז ועולם העליון. וזהו וישב יעקב בארץ שעשה ישיבה בהמלכות על ידי מגורי אביו שאגר ואסף שני המגורות מאבותם בארץ כנען בארץ על ידי המלכות הלזו כנען הכניע את כל הסט"א לבל יוכלו להרע לנו וכ"ט עלינו אמן והבן:

אלה תולדות יעקב יוסף בן וגו' הי' רועה את אחיו בצאן והוא נער אז בני בלהה וגו' כתונת פסים. נ"ל באומרו אלה פסל את הראשונים שלא יעלה בדעתם שיעקב אבינו ע"ה הוליד תולדות כמצות אנשים מלומדה בגשמיות כרוב ההמון לכן אמר אלה לפסול כל התולדות חוץ מאלו כי כל אלה התולדות שהוליד יעקב הוא יוסף הי' ליחד בצי"ע שנק' יוסף וצדיק כזה הי' רועה את אחיו היינו כלל ישראל רועה אותם בכל מיני השפעות בצאן ע"י יחוד השמות הקדושים המרומזים במלת בצא"ן צ"א הוא יחוד הוי"ה אדנ"י ב"ן הוא הוי"ה במילוי ההי"ן להיות דבוקים בו ית' ועל ידו לא יחסרו כל בה וכמ"ש דוד המלך ע"ה ה' רועי לא אחסר שלא אחסר בשום פעם מה' רועי לשון התחברות להיות תמיד דבוק בהוי"ה ב"ה ועי"ז והוא נער את בני בלהה הוא מנער ומהפך את הבונים ורוצים לבלוע אותנו בלה"ה כמו בלע"ה בחילוף אותיות אחה"ע ימתיק הכל לטובה והבן:

א"י אלה תולדות יעקב וגו'. יעק"ב אותיות "יחוד "קדושה "ברכה ואות ע' רומז על עינא פקיחא עין ה' אל יראיו החופף עלינו תמיד בכל עת וזהו פי' תולדות יעקב תמיד כנ"ל להעלות הכל אל יוסף לצי"ע. בן שבע עשרה שנה. שבע עשרה שבע פעמים עשרה הוא רומז על עי"ן רבתי דיחודא שהצדיק מייחד תמיד והיא רבתי להורות לכל מאן דבעי למיעל יעול בהא. הי' רועה וגו' כנ"ל. וישראל אהב את יוסף מכל בניו על היותו כוללת בניו כי בן זקונים הוא לו ות"א ארי בר חכים שהי' בחכמה עליונה כח מה ולזה ועשה לו כתונת פסים ועיין בדברי הה"ק אאמו"ר זצללה"ה. ונראה לבאר עוד כתונת הוא לבוש ור"ל שנתן לו כח ולבוש פסי"ם אותיות פ"ס י"ם כי יש ים החכמ' ים הבינה ים הדעת והי' בכחו להשיג את כולם והבן מאוד:

וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם. ופירש"י נקוד על את שלא הלכו אלא לרעות את עצמן. וחלילה לחשוב כזאת כפשוטו על בני אל חי מטה שלימה כזו והנראה בהקדם לבאר הכתוב בשיר השירים מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי וכבר כתבנו כ"פ כי אח הוא לשון התחברות וז"א מי יתנך כאח לי שתהי' מחובר לי עד שתהא יונק שדי אמי ואז לא יוכלו להרע לך כי אימא רביעא על בנין תמיד ומרחפת עליהם לבל קרוב אליהם משום דבר לא טוב כדרך האם שאוחזת ברצועה ומכסה בסתר את בנה לבל יכוהו בשבט. או מי יתנך כאח לי וגו' כי כשיעלה האדם על דעתו שכל חיותו הוא מהבורא כל ובכל עת ובכל שעה יונק שפעו ממנו ית' ואין לו חיות חוץ ממנו בוודאי לא יחטא וז"א מי יתנך כאח לי שתהי' מחובר כ"כ לי עד שתשגיח תמיד כי בכל עת אתה יונק שדי אמי ועי"ז תוכל להמשיך הרחמים הרמוזים בשדי אמי כמ"ש התוס' ביבמות שרחמי שדי מרובים. או מי יתנך כאח לי כי כתיב אתה אחד וכו' ומי כעמך ישראל גוי אחד וזהו והוא באחד ומי ישיבנו והוא הבוב"ה שנקרא הוא הנסתר מכל רעיון. באחד. כשהוא מתנהג באחדות של ישראל אזי ומי ישיבנו להשיב ולשאול לו מדוע אתה נותן כל טוב לישראל כי מי ישיב וימנע את האב מלהטיב לבנו יחידו והוא האח הראשון שעלה בדעתו הפשוט מרצונו הטוב להתייחד עם ישראל, וזהו מי יתנך כאח לי וגו' שתהא מחובר בי כמוני כמו שאני אוהב אתכם. ואז תהי' יונק שדי אמי כי בהעדר המקבלים תחסר ההשפעה ח"ו כמובא אצלינו כ"פ פי' הכתוב גמולי מחלב עתיקי משדים שע"י שנגמלים מחלב שאינם רוצים לינק עי"ז עתיקי משדים נעתק החלב מהשדים כן פי' הה"ק מהר"ש זצללה"ה מנלקשבורג אבל כשתהי' כאח לי כנ"ל אזי תהי' יונק תמיד ויתוסף בשדי אמי השפעה תמיד. או מי יתנך וגו' דידוע דעיקר שמחת הנשואין הוא בתיבת לי הרי את מקודשת לי מקודשת ומפורשת ומזומנת לי דאסר לה על כ"ע כהקדש כן צריך אדם לקדש עצמו לו ית' וכמובא אצלינו במ"א בארוכה ולזה מי יתנך כאח לי להיות מחובר תמיד כאח הוא ג"כ לשון שמחה כמו האח חמותי ראיתי אור ותעלה שמחה לפני כמו ל"י גי' מ' אות מלכו"ת שתקבל עליך עול מלכות. או מי יתנך וגו' י"ל החילוק בין מי למה דאף כי הוא לשום עניוות כמו ונחנו מה מכ"מ הוא ג"כ דבר מה. מה בגי' אדם הרומז על דמות דיוקן האדם אבל מ"י דקיימא לשאלה היא עניוות יותר מי אנכי ומי חיי מ"י בגי' נ' הרומז על נ' שערי בינה עולם התשובה הוא יתנך כאח לי כנ"ל ולא כאח הגדול אשר תבוש אמו לגלות בפניו מסתריה כי אם כמו יונק שדי אמי אשר אין אמו בוכה לפניו ורואה כל מסתרי' כן הצדיק שהוא בבחי' יונק זוכה שמגלה לו אמא עילאה כל סתרי' וגנזי' רזין עילאין כמבואר בדברי הה"ק אאמו"ר זצללה"ה בדרוש הספירה בצירוף אדד"ם ע"ש. ונבאר עוד הכתוב ויתן פני הצאן אל עקוד. כי הנה בעקידה כתיב עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה דקשה וכי תחלה לא ידע והלא אין דבר נעלם ממנו ית' אלא כי הנה אמר הה"ק הרב ר' יחיאל מיכל זצללה"ה פי' הכתוב אנכי עומד בין ה' וביניכם דהכלל הוא שהאדם צריך לעבוד הכל למען שמו ית' לא להנאת עצמו אבל כשח"ו עובד להנאתו הוא לו למסך מבדיל לפניו יתברך ד וזהו אנכי כשתעלה על לבך אנכי ר"ל למענך ור"ל אנכי אזי הוא עומד בין ה' וביניכם הוא מיד פירוד ומסך מבדיל עכ"ל וז"א עתה ידעתי כמו ידעתי בחירק היו"ד ור"ל הודעתי כל צבא מעלה כי ירא ר"ל היראה שלך הוא אלהים אתה הוא בשביל אלהים ואין מבדיל בינך לביני שהגם שידעת כי יצא יעקב ממך וכדאי' במדרש והי' לך לשאול א"כ שאשחוט את יצחק מהיכן יצא יעקב ולא הרהרת. ממוצא דבר נודע כי אתה עושה הכל למען שמי ולא להנאתך וזהו ויתן פני הצאן הם ישראל צאן קדשים נותן פניהם אל עקוד. שיעבדו ג"כ כמו אברהם בשעת העקידה למענו ית' ולא להנאת עצמו. ועתה נבוא לבאר הכ' וילכו אחיו לרעות וגו' דנודע כי המלאכים נקראים עומדים והצדיק נקרא מהלך עש"ה ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. וזהו וילכו אחיו. שאותם שהם בבחי' אחיו כנ"ל ונקרא ג"כ אחים עש"ה למען אחי ורעי וגו' יש להם בחי' הליכה למעלה, ועוד זאת להם שיכולים לרעות את צאן אביהם ר"ל שירעו את ישראל צאן קדשים צאן אביהם שבשמים. רועים בשכם שיהא להם גם כן חלק בשם כבוד מלכותו ית' בשכ"ם אותיות "ברוך "שם "כבוד "מלכותו וזה שפירש"י נקוד על את שהלכו לרעות את עצמן ר"ל ע"ד קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים שירעו תחלה ויתקנו עצמם ואח"כ יוכלו לתקן כלל ישראל והבן:

ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדוניו המצרי. הנה הה"ק אאמו"ר זצללה"ה אמר ויה"י גי' א"ל ויהי ה' וגו' רמז על א"ל הוי"ה. ויה"י אי"ש א"ל שד"י ויה"י בבית אדוני"ו א"ל אדנ"י פי' לפירושו כי על ידי שייחד עצמו יוסף באחד דלעילא והוא אחד לתתא ב"פ אח"ד גי' כ"ו, וזהו ויהי ה' א"ל הוי"ה שזה מחסד אל שנתהוה על ידו הוי"ה וכנ"ל. ויהי איש וגו' שיעקב הי' בארץ הקדושה לא הוצרך להעיד עליו שהוא קודש אבל יוסף הי' אצל המצריים שטופי זמה מלאים טומאה העיד עליו הכתוב ויהי איש שהתגבר עצמו להיות איש וזהו גם כן מחסד אל לשדד ולשבר טומאת מצרים. ויהי בבית אדוניו המצרי שבבית ופנימות אדוניו הפך מטומאה מאדון דסט"א אל אל אדון על כל המעשים וכדמצינו במרדכי דכתיב בו הנה בית המן נתתי לאסתר ותשם אסתר את מרדכי על בית המן ומה זה הי' מתנה למרדכי לשבת בבית המן אמנם מורה על הפנימיות מהמן כי רצה להפך צירוף מלכות אל מספר צור"ר ומרדכי בצדקתו הפך אל צירוף צרור המור לגלות כבוד מלכותו. וזהו בית המן נתתי וגו' ר"ל פנימיות המן נתתי ביד מרדכי וככה יוסף גילה אדנותו ית' בבית אדוניו וברשותו הפך מטומאה לטהרה והבן:

וירא אדוניו כי ה' אתו וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו. ות"א וחזא רבוני' ארי מימרא דה' בסעדי' דידוע כי הצדיקים בתפלתם בוקעים חלוני רקיע ופועלים כל טוב למעלה וממשיכים לעוה"ז. אמנם שצריך להיות באתגליא למען יחזו הכל מעלת הצדיקים וכחם שיכולים לפעול כל טוב. וזהו וירא אדוניו ותרגומו וחזא רבוני' פי' שפתח ה' עיניו וראה כי ה' אבו אתו וכי הוא נגד בחי' היסוד כי הגוים הקדמונים יכלו לראות במשקופי דחכמתא. ופירש"י שם שמים שגור בפיו יבואר עפ"י מה שפי' מחותני הה"ק מו"ה דוב בער זצללה"ה ההופכי הצור אגם מים חלמיש ש למעינו מים. שיש צדיקים ההופכי הצור שהופכים את הדינין לאגם מים לרחמים. ויש חלמיש היינו צדיק חזק כחלמיש למעינו מים אשר למענו בלבד באים המים הרחמים בפי' וזהו שם שמים שם של רחמים המכונים במים שמים שא מים. שגור בפיו שתמיד שגורה תפלתו בפיו שזה סימן שהיא מקובלת וזה וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו והבן:

תוכן העניינים

קהלת משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה