קהלת משה· רבי משה אליקים בריעה
ספר במדבר · פרשת שופטים
שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך וגו'. ידוע כי שבט רומז על הממשלה ושבט מלכות וכמ"ש לא יסור שבט מיהודה שלא יסור בשום פעם מדת ובחי' המלכות מהצדיק הנק' יהודה שמודה ומהלל אליו ית' וכמש"ה יהודה אתה יודוך אחיך יהודה הוא הצדיק וכנ"ל אתה יודוך אחיך שתוכל ליתן יד לכל אחיך וכלם כאחד יודו לך ויטו שכם אחד לעבודתו ית'. ומדרך הצדיק להקטין עצמו לפני אדון כל כמו שמצינו בדוד המלך ע"ה שאמר כי עני ואביון אנכי כי בקרבו לקבל אפי מלכא מלכו של עולם הקטין עצמו כעני ואביון דלית לי' מגרמי' כלום. אבל כשהצדיק רוצה לפעול כל טוב ולהמשיך השפעות רשאי לגדל עצמו לאמר וכי אין אנו ראוים לכל טוב הלא אנו בניך עובדים אותך באמת ובלב שלם ויגבה לבו בדרכי ה' ולכן לא יסור שבט מיהודה. יהוד"ה אותיות ד' הוי"ה מאותו שמחזיק עצמו ד"ל לנגד ההוי"ה לא יסור שבט המלכות להיות דברו כדבר מלך שלטון ותגזר אומר ויקם. והנה ידוע דאי' בס"י שבעה שערים באדם ב' עינים ב' אזנים ב' נקבי האף והפה ע"ש. וצריך האדם לשמור שעריו להיות עוצם עיניו מראות ברע והבט אל עמל לא יוכל ואוטם אזניו משמוע נבלה כ"א אזניו תהיינה קשובות שומעות תוכחת מוסר ולא יריח ריח איסור ותהלתו אחטום לו להעלות ריח ניחוח מריחי המצות ומע"ט ולפיו ישים מחסום מלדבר דברי ריק כ"א ביראת ה' ובתורתו יהגה יומם ולילה ואז יוכל לבוא לבחי' פה בחי' המלכות הביטו נא וראו עד היכן מגיע כח האדם להיות משנה למלך עולמים ואיך לא ישמור גופו נפשו רוחו ונשמתו להיות זכים נקיים וטהורים עד כי יהי' בהם כח לעמוד בהיכל המלך מלכו של עולם. ולזה יזהירנו הכ' שופטים וגו' שתשפוט עצמך בצדק כל השערים שלך וסמיך אל שעריך דכתיב בתרי'. אבל הזהיר הגם שתשמור העיינין והאודנין וחוטמא ופומא כדאיתא בזוה"ק ממארי דעיינין ואודנין כו' כי המה מרומזים נגד עולמות ושמות עליונים כדאי' בס"ק ובשע"צ עי"ן גימ' ה' הויות. אוזן גי' שם ס"ג כו' ע"ש עכ"ז לא יבא לך מזה גאות וגדלות ותמנה לך שוטרים. ופירש"י ז"ל הרודין במק"ל גימ' עק"ב ר"ל תחזיק במדת הענוה ומי לנו גדול מיעקב אמר במקלי עברתי את הירדן. במקל"י גי' יעק"ב כנ"ל גם לשון קלות וענוות בזה עברתי את הירדן הגם כי פעל זה בשמות ויחודים קדושים אשר גם בפועל ראה השמות מ"מ הקטין עצמו כנ"ל. וכן מדרך הצדיקים הגם ששומרים ז' השערים ומרגישים ההויות המרומז בהם בפועל ממש מ"מ מקטינים עצמם למאד. וכ"ז תתן לך בכל שעריך וכאמור. אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך שנותן לך זה לשבטיך שתוכל להשיג בזה שבט מלכות וממשלה צדיק גוזר והקב"ה מקיים כו' גם לשבטיך לשון ענפים שכל מיני ענפים שערי חיים ופרנסה ובנים תוכל להמשיך ע"י שמירת השערים וכנ"ל:
צדק צדק תרדוף למען תחי' וירשת את הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך. ופירש"י ז"ל צדק צדק כו' הלך אחר ב"ד יפה יזהירנו הכ' קודם בוא יום הדין בקומו לשפוט את הארץ ונתן לנו עצה להוציא משפטינו לצדק. ואמר צדק באם תרצו שיצדיק אתכם במשפט אזי צדק תרדוף. תרדוף להצדיק מעשיך מלשוב בתשובה שלימה. וזה שפירש"י ז"ל הלך אחר ב"ד יפה. אחר שב"ד שלמעלה ישבו כסאות למשפט לשפוט תבל בצדק אלו מיימינים לכף זכות ואלו כו' תראה לעשות עצמך יפה. יפ"ה נוטריקון "י' "פעמים "ה' גי' נו"ן רמז לשער הנו"ן הוא עולם הבינה תשובה עילאה עלמא דיובלא שער החירות. והש"י חוקר לב ובוחן כליות יקבל ברצון את התשובה ויצדיק אותנו במשפט. למען תחי' כי יש תחי' ויש תי"ו להיפוך ואלו הם הרשעים אשר גם בחייהם קרוים כו' כי חיותם מסטרא דמסאבא ואין זה נחשב חיות כלום. אבל כשהאדם שב בתשובה שלימה ומעלה הכל לשורשו אז נדבק בחי החיים וחיות כזה ההוא נקרא חיות האמיתי. וז"א למען תחי' חיות של אמת ולא זו בלבד אלא כי גם וירשת את הארץ שתירש את הארץ היא המלכות העליונה בכל טוב. כי כשישראל הם בנים הולכים בדרך טובה אזי נתוסף הארה ושמחה במלכות שמים:
א"י צדק צדק תרדוף. עד"ש מחותני הה"ק מו"ה יעקב יצחק הלוי זצלה"ה מלובלין עמ"ש עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק כו'. ודקדק מהו צדיק וצדיק ופי' הוא ז"ל לכל צדיק שאין די בעיניו צדקתו לבד אלא כי גם כל ישראל יהיו צדיקים והבאנו לשונו במ"א באריכות ע"ש. וזהו צדק אימתי תהי' צדק נחשב לצדיק בזמן כי צדק תרדוף לעשות עוד צדיקים ויקויים בנו מקרא שכתוב ועמך כולם צדיקים אמן:
א"י צדק צדק תרדוף וגו'. ע"ד שאחז"ל הי' מן הנרדפים כי הבא לטהר מסייעין לו ורודפין אחריו מן השמים לזכותו ולטהרו. וז"א צדק צדק תרדוף. צדק שתצדיק עצמך בכל האפשרות ולשמור ז' שערים שלך כנ"ל בריש אמור. אזי צדק תרדוף. ר"ל הצדיק דלעילא תרדוף אותך לסייע אותך שתוכל לטהר כי הבוב"ה היודע כליות ולב חוקר עשתונות הוא ידע תום לבבך וישלח עזרך מקדש ובזה למען תחי' וגו'. כי שמ"י עם י"ה שס"ה שמ"י אותיות שם י' יו"ד ע"ש המחשבה נאמרה שראשית המחשבה בבריאת העולם הי' עבור ישראל. ולכן ישראל נק' בשם יו"ד ויו"ד גי' כ' כת"ר שצפה בראשית הבריאה שיקבל כתר מלוכה מעם קדושו ישראל. וצריך לכל בר ישראל להביא חיות לזה לחבר שמ"י עם י"ה והוא שס"ה לשמור מלעבור על אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשנה מפני פחד ה' ומהדר גאונו לא יראת העונש אלא יראת הרוממות בגין דאיהו רב ושליט ויראה כזו גדולה מאהבה וממנה יכולים לבוא לבחי' האהבה וכמובא אצלינו כ"פ דרכו של איש הוא בחי' האהבה לחזור אחר אשה יראת ה' ע"ש במ"א בארוכה בשם מחותני הה"ק מו"ה דוב בער זצלה"ה. וזהו למען תחי"ה אותיות ת"ח י"ה שתביא חיות בי"ה ובזה וירשת את הארץ כל מיני ארציות והשפעות טובות תירש מלמעלה עבור ישראל אשר ה' אלהיך נותן לך כי כאשר צדק צדק תרדוף כנ"ל אז תוכל להשיג שיהי' לך דמות דיוקן אדם לצמצם כביכול הויתו אליך לבחי' מ"ה גי' אד"ם. וזהו בכל עת יהי' בגדיך לבנים הם הרמ"ח אברים ושס"ה גידים יהי' לבנים לחבר שמי עם י"ה כנ"ל כי האברים והגידים הם לבושין ובגדים אשר ע"י הזדככותם יוכל לקרבה אל מלכותו ית'. ואז ושמן על ראשך אל יחסר לא יחסר ממך השמן הרומז על החכמה כ"ח מ"ה שצמצם כביכול עצמו לדמות דיוקן אדם וכמש"ה כי שמש ומגן ה' אלהים כמו שלהשמש צריך מגן להסתכל באורו כן ה' הוי"ה הא"ס צמצם עצמו כביכול לשם אלהי"ם גימטרי' הטב"ע לכח מה שיוכלו לעובדו ולדבקה בו וזהו אשר ה' אלהיך ה' הוי"ה הא"ס הוא אלהיך כביכול בבחי' אלהים בטבע. ואז וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. או ה' אלהיך. שהבטיחנו שהגם שאלהים במשפט יבוא בראש השנה בבחי' אלהים ודין מ"מ לנו ה' הוי"ה ורחמים יהי' אלהיך הדין יהא מומתק ברחמים. וזהו נותן לך במתנה כי מתנה גדולה נחשב זאת ויוציא משפטינו לאורה אמן והבן:
א"י צדק צדק תרדוף וגו'. י"ל בהקדם פירוש הכ' בתהלים בקש שלום ורדפהו דהנה כבר כתבנו דהש"י נקרא שלום. מפני שהוא שלם בכל מיני שלימות. וגם הצדיק ע"י התדבקותו בהבוב"ה בשלימות על ידי מדותיו ית' הקדושים להיות בדמות דיוקן יוצרו להשפיע גם צרכי עוה"ז הגשמיות כמו בני חיי ומזוני ודומיהן גם הוא נק' שלום שהוא ג"כ שלם בכל מיני השלימות. וכמ"ש הרה"ק אדמו"ר מו"ה אלימלך זצלה"ה פיה"כ לעושה נפלאות גדולות לבדו כל"ח ע"ש בס' נ"א בליקוטי שושנה דבריו הקדושים. וזהו פיה"כ בקש שלום שתבקש תמיד להתדבק בהבוב"ה שנקרא שלום. ובזה נוכל להתדבק בו ית'. לז"א ורדפהו. ר"ל שתרדוף אחר מדותיו הקדושים. מהו רחום אף אתה כו' מהו חנון אף אתה וכו' וע"י התדבקותך במדותיו ית' כביכול כאלו התדבקו בו. וזהו פיה"כ כאן צדק צדק תרדוף כנ"ל שהצדיק עליון ירדוף לשרות בהצדיק תחתון שיוכל הצדיק תחתון להתדבק בו ית'. ובמה יבא לזה לזה מסיים למען תחי' ר"ל להביא חיות במרום בהמדות שלו כנ"ל מה הוא רחום ועי"ז וירשת את הארץ. שתירש גם כן הארציות ותמשיך להם לישראל השפעות טובות בצרכי עוה"ז גם כן. כי על ידי שיהי' להם כל הצטרכותם יוכלו יותר לעבדו בגודל השמחה והרחבת הדעת אמן כי"ר:
ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו ה' הוא נחלתו וגו'. יש לבאר בדרך רמז כי הנה חכמים הגידו באבות אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל כרם פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא ע"מ לקבל פרס. ונראה דזהו החילוק אם כבנים אם כעבדים דהנה העבד שהוא עובד לתקות קבלת פרס נק' בבחי' עבד שהוא עובד עבודתו בהכרח. ורצונו הי' שלא יצוהו אדונו באיזה עבדות ושירות אלא כשמצוהו אדונו עושה במוכרח ואלו לא הי' מצוהו אז הי' ישר בעיניו. משא"כ העובד בבחי' בן תשוקתו ומגמתו תמיד מתי יצוהו אביו לעשות לו איזה עבדות ושירות למען יהי' נחת לאביו ואין תקותו לשום גמול וה' הטוב לא יגרע מצדיק גמולו הטוב ויש עוד חילוק ביניהם כי העובד ע"מ לקבל פרס הוא כשכיר אשר שכרו קצוב עליו ולא יוסיף משא"כ העובד שלא ע"מ לקבל פרס כ"א לעשות נח"ר לפניו ית' אז הש"י משפיע לו מרצונו הטוב בלי סוף כמדתו ית'. וכמה הזהיר בזה הזוה"ק ובפרט בתיקונים שלא לעבוד לתקות גמול יעו"ש בתיקונא שתיתאה. ולכ"ז יוכל לבוא על ידי מדת הענוה. וכאשר מרמז הכ' מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם. מה על ידי שמחזיק עצמו במדת מה כמש"א משה רבינו ע"ה ונחנו מה עי"ז זוכה כי רב טובך לשון הארה כמו בהטיבו את הנרות ור"ל שיזכה שיתרבה ויתגדל הארתו. ואמר עוד אשר פנת ליראיך. מה שאתה צפנת והטמנת פניך מפני פחד ה' והדר גאונו לגודל ענוותך עי"ז תזכה ליראיך לשון ראי' לראות ולהביט עד כתר עליון כמבואר אצלינו כ"פ בשם הה"ק אאמו"ר זצלה"ה פיה"כ המשפילי לראות יעו"ש. ועוד יותר פעלת לחוסים בך נגד בני אדם. ר"ל שפעלת עוד בזה לחוסים בך לאלו שהם חוסים ומצפינים את עצמם בך ובשבילך לגודל הענוה כנ"ל. נגד בני אדם שיזריחו ויאירו יותר מאותם שהם בעצמם כבני אדם שלימים וכאשר יאמר הכ' עקב ענוה יראת ה' עקב ענוה יבוא ליראת ה' ירא"ת אותיות ראי"ת כנ"ל. וכאשר מבואר אצלינו כ"פ בארוכה יעו"ש. וזהו שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. ופירש"י ז"ל שופטים הפוסקין את הדין ושוטרים הרודין במקל ובוודאי הפשוט כפשוטו. והנראה ע"פ דרכנו שירמז על הצדיקים ומושלים ביראת אלהים לפסוק ולבטל הדין ומאין יזכו לזה להיות בחי' שופט ושוטר שהוא מושל לכך פירש"י ז"ל הרודין במקל. במק"ל גימ' עק"ב שהם זוכין להיות רודין ומושלין על ידי עקב ענוה. וזה ונחלה לא יהי' לו וגו' שלא יעבוד ע"מ לקבל פרס כ"א בחי' לא דהיינו הענוה יהי' לו לנחלה ואז יחשב בכלל ל"ו הצדיקים. ושיער הכ' ונחלה לא כשינחל בחי' לא כנ"ל אז יהי' לו יהי' בכלל הל"ו צדיקים. או על ידי בחי' לא היינו הענוה יזכה כי לו היינו הבורא ב"ה יהי' לו לנחלה כי הבוב"ה הכולל כל הקצוות יהי' בעזרו כי את דכא אשכון. ועל ידי זה יזכה בקרב אחיו שיהי' המושל בקרב אחיו היינו המלאכים הקדושים הנקראים אחים וריעים לישראל וצדיק גוזר והקדוש ב"ה מקיים וה' יהי' נחלתם אמן:
חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות. חל"ק אותיות חק"ל ירמז על האדם אשר נשמתו חלק אלהי ממעל היוצאת מחקל תפוחין קדישין ונמשכת מחכמה עילאה. וכמרומז בכ' עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה. עשר רומז אל החכמה היוצא השדה שיוצא תבואת זרעך מחכמה עילאה אל השדה דלתתא לעוה"ז כי הנשמה קבועה בלב אבל עיקרה ושורשה במקור ושורש עליון בחכמה עילאה ומופיע אורה בלב האדם. ואימתי מופיע כשאין פוגם האדם למטה חלקו אזי הוא כלי מוכן לקבל הארה משורש העליון ולכן האדם בד' יסודות אמר"ע נגד ד' אותיות הוי"ה כמבואר במ"א כמו שהש"י הוא בלי גבול וסוף ומדה ולאהבת ישראל צמצם כביכול עצמו לאותיות בל הנקרא בשם הוי"ה כן הנשמה הדבוקה בו ית' כשמכשיר האדם מעשהו זוכה שהש"י נותן השפעת אור הנשמה מלמעלה לקרבו. וכמש"ה פנים בפנים דבר ה' עמכם שכאשר קדשו וטהרו עצמם בז' שבועות הספירה ומנו מ"ט יומין ומטו טהור להאי יומא אז עמדו פנים בפנים בלי כיסופא ובושת אנפין. אבל מ"מ העיקר הי' פנים בפנים. ר"ל פנים של הבוב"ה כביכול נתגלה לישראל בפנים ר"ל לפי אור פניהם והארתם שהכינו עצמם לדבר לפי ערכם צמצם כביכול אור פניו אליהם. וזהו שאחז"ל כדרך שבא ליראות כך בא לראות. ר"ל לפי ערך הכנת הבא לראות פני האדון ונועם זיוו כי ישפוך ה' את רוחו עליו ולפי הכנתו כן בא הש"י ליראות אליו. וזה חלק כחלק יאכלו. חל"ק אותיות חק"ל תפוחין כנ"ל כחלק כמו שמטהר את חלקו דלתתא כי יזכו כי יאכלו חק"ל דלעילא. יאכלו לשון יחוד ליחד עלמא עילאה בתתאה. וזה יחוד הוי"ה אדנ"י, והעצה היעוצה לזה אה"כ לבד ממכריו על האבות. ר"ל שלבד מזה לא ימוש ממכריו על האבות שיכיר עצמו אל מדת האבות בחג"ת ובתוכם נכללים שארית המדות. ור"ל שיטהר כל מדותיו אחת מהנה לא נעדרה אז יזכה לכל טוב הצפון אמן והבן:
א"י חלק כחלק יאכלו וגו'. כי ישראל נק' חלק חלק ה' עמו א"ת עמו בפת"ח אלא עמו בחירק עמו בשותפו שהם שותפים להקב"ה במ"ב כי הם חלק אלהי ממעל וראשית הבריאה הי' עבור ישראל ולכן נקראים הישראל יודי"ן או יהודים כי יו"ד ע"ש המחשבה נאמרה ועיקר המחשבה הי' על ישראל ולכן חלק כחלק אלהי שלהם כחלק כמו בחלק שלהם ממעל בשעת המחשבה הקדומה לכל הקדומים כן יטהרו ויזככו חלקם ואז יאכלו יעשו היחודים כי אכילה רמז על היחוד כנודע מס"ק. לבד ממכריו וגו' ותרגומו בר ממטרתא דיתי בשבתא דכן אתקינו אבהתא עי' ברש"י. ונוכל לרמז עפ"י דרכנו כי הן אמת שנשמת כל אדם מישראל היא אצולה מתחת כסה"כ אבל השבת הוא שמא דקוב"ה שמא דכליל כל שמהן וכמ"ש הה"ק מו"ה משה זצלה"ה מפשעווארס"ק שב"ת גי' כ"ז הויו"ת נמצא השבת גדול במעלתו יותר ולכן אה"כ לבד ר"ל לבד זה עוד דבר נוסף תוכל להשיג ממטרתא דיתי בשבתא לקבל אור קדושת שבת הרמה והנשגבה ואז ממכריו תכיר ביותר את ההויו"ת כי תרגיש בחוש גודל קדושת שבת. אמנם במה יזכה את ארחו להשיג זה לכ"א על האבות הם "אברהם "יצחק "יעקב ר"ת גימ' השם אהי"ה דאתיד אנא למיהוי ולאתגליא כי ג' סעודות שבת נגד ג' האבות. ובכל סעודה יצפה להגיע לאמר מתי יגיעו מעשי למעשה האבות ואהי' כמוני כמוהם בזה ה הטוב לא יגרע מצדיק עינו וישפיע לו אור קדושה והארה מקדושת האבות אמן:
תמים תהיה עם ה' אלהיך. לכאורה מה הי' המקרא חסר אם יאמר תם הי' עם ה'. ונראה לבאר כי תמי"ם אותיות ת"ם י"ם. י"ם מורה על המלכות כנודע והוא גי' נ' רומז על הבינה עולם התשובה וכולא חד כי א"א לבוא למדת המלכות אם לא שישוב מתחלה בתשובה שלימה. וזהו תמי"ם שתהי' ת"ם עד הי"ם וכנ"ל וכאן הת' רבתי רמז אל ת' עלמין דכסופין אשר בה יזכה אליהם האדם. תהי' ת' הי' ר"ל ה"פ י' גי' נ' אותיות ת"ן ואי' בהאריז"ל ת"ן גי' י"פ אדם הכוונה בזה כי צריך האדם לשוב תמיד בתשובה שלימה ולבקש מהש"י תן לי מתנה זו שאזכה להיות בדמות דיוקן אדם כי זה כל האדם וכ"ז ע"י ה' בתראה מן תהי"ה להעלות השכינתא ולייחד קוב"ה ואז תהי' עם ה' אלהיך. וזשה'"כ אלהים נצב בעדת אל. כי הדיינים לזה הי' דרכם לפנים להתעטף בטלית לשבת על הדין להיות כי מעצמו בל ידע מה כ"א כאשר יורוהו משמים לזכות את הזכאי וכו' ולכן אלהים נצב וגו' אלהים הוא הדין נצב בעדת אל בוועד הדיינים בעד"ת אותיות בדע"ת ור"ל דוקא הדיין כזה שיש בו מדעת קונו להסתכל בדברי אלהים חיים הנצב בעדתו ועל פיו יהי' כל דין והאלהים נצב גם בעדת אל ר"ל שיש שם גם חסד אל לזכות את הזכאי והוא מחסד אל ולחייב את החייב מסטרא דאלהים. וזהו עם ה' כמו עם בפתח אל עם קודש ישראל יהי' ה' הוי' ורחמים. והאלהים והדינים יהי' אלהיך בידך אל כל אשר תחפוץ תטנו אל המקום הראוי בעיניך והבן. גם י"ל תמים תהי' וגו'. תמים אותיות ת"ם י"ם י"ם רמז על עולם הבינה עולם התשובה עלמא דחירו. כי בשוב האדם מדרכו יהי' חפשי וחירות מעול היצר ופתוייו ונק' יובלא מלשון יובילו שי למורא כי אנשים כשרים כאלה יובילים שי למלך המשיח כנודע. וזה תמים כשתהי' ת"ם י"ם תם בעולם הבינה תהי' עם ה' אלהיך דבוק בו ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום:
נביא מקרבך מאחיך וגו'. בהקדם דברי קודש אוה"ח על פסוק תמים תהי' עם ה' אלהיך וז"ל לפי שצוה עליו בסמוך לבל יעונן ויכשף ולבל ישאל באוב כו' אמר תמים וגו' פי' כלומר טעם כל הדברים הוא לדעת העתידות. ולהתנהג על אשר יורו ולתקן החסרון כאשר יוכל עשות. אם תהי' עם ה' תמים תהיה לא יחסר לך דבר. ואין מה שיגיד עליך המזל תתקיים לרעה. וזה לך האות אברהם אבינו שהתהלך לפני ה'. הגם שהמזל הראה עליו שלא יוליד. נתהפך לילד ועפי"ז תיבת תהי' נמשכת למעלה ולמטה ע"ז הדרך. תמים תהי' אם תהי' עם ה'. או ע"ז הדרך תמים תהי' כשאתה עם אלהיך עכ"ל לענינינו:
והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם. דידוע כי כשאין ישראל זכאין ח"ו אזי יעמוד מליץ בעדם מט"ט שר הפנים להליץ בעדם כי אינם חייבים בדבר לגודל הגלות וקושי השעבוד המעביר אותם מדעת קונם. לא כן כשישראל זכאים הם בזרוע באו עדיו וא"צ לשום מלאך מליץ בעדינו והש"י משפיע להם כ"ט בצדקתם. וזה והי' ככלות השוטרים וגו' כשיכלו השוטרים ומושלים הם המלאכים לדבר אל העם ר"ל בשביל העם להליץ בעדם כי לא יצטרכו אל מליצותם כי זה עיקר שמחתו ית' כמורה ע"ז מלת והי' אזי ופקדו שרי צבאות בראש העם. יפקוד עליהם לשר הצבא ה' לבדו למלך עליהם ולא יצטרכו לשום מלאך ומליץ כ"א ה' צבאות יגן עליהם בשלומם תמיד אמן: