קהלת משה· רבי משה אליקים בריעה
ספר במדבר · פרשת האזינו
האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי וגו'. י"ל עפ"י מ"ש הה"ק אאמו"ר זצלה"ה הגם שיש להבוב"ה מלאכים ושרפים ואופנים וכל מלאך יש לו אלף פיות ואלף לשונות ואין לשער גודל השבח והשירה היוצא מהם. ועכ"ז כביכול אינו מקבל שום תענוג מזה. רק מעם קרובו ישראל קדושים. היינו כשאיזה אדם מישראל עומד בתפלה יהי' באיזה כוונה שיהי' אם יאמר רק ברכה אחת בכל תפלתו בכוונה אמיתיית ומקירות לבו. זהו עיקר שעשועיו ותענוגו ית"ש כביכול ומטה אוזן לקבל תפלתו כביכול. ובפרט כשמייחדים כל מעשיהם ואפילו בעניני ארציות וגשמיות ומעלים מכל הארציות הני"ק לשורשם ומקומם הרמתה. עי"ז ממשיכים שפע מעולמות העליונים לזה העולם. וזהו מאה"כ האזינו השמים כלומר כשיש האזנה במרום לתפלתי. ואדברה שאוכל לדבר דבורי תפלתי כראוי. אז ותשמע הארץ אמרי פי אז אוכל להמשיך הארציות בני חיי ומזוני באמרי פי והבן
א"י האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. דנודע כי האדם מורכב מד' יסודות דצח"ם והם כנגד אמר"ע. בחי' האש ירמז שצריך להעלות כל האשין אל הבוב"ה להתלהב לעבודתו ית' ולא תוקד בו אש זרה. ובחי' המים רמז על האהבה להעלות כל התאוות וחמדות הגופניות אליו ית' לעבדו בכלות הנפש ותשוקה גדולה ורוח הוא רצון כי משמעות רוח הוא רצון שכל רצונו ומגמתו יהי' תמיד מתי יגיע אל הקדושה והטהרה. ועפר הוא רמז אל הענוה. וד' יסודות האלו הטבעו נגד ד' אותיות שם הוי"ה ב"ה. אש נגד היו"ד שהיא נקודה קטנה בלתי מושג כנודע כן האש הוא דבר בל קרוב אליו להשיגו ורוח נגד אות ה' כמו
ה שהיא פרוסה ושבורה ד' ובתוכה ו' כן הרוח הוא לשבר ולדחות כל הטעוון נוכראין כמ"ש מחותני הה"ק מו"ה זישע זצלה"ה רוח סערה עושה דברו כנ"ל לדחות החיצונים. ונוכל לומר כי מים נגד אות ה'. כי ה' עילאה לזמנין איהי דינא ולזמנין רחמי להשפיע כ"ט לישראל ולמנוע זרים מגשת אלינו והיא כבחי המים והבן. ורוח הדוחה כל הרוחות ומחשבות זרות הוא נגד ו' שהוא הגורם שנהי' כמו ווי העמודים מחובר להבוב"ה. ועפר נגד ה' תתאה דהגם דהיא זעירא מ"מ כשמתעלית עד למעלה היתה לראש פנה. כן העפר רמז על ישראל הנראים בעוה"ז קטני ארץ והמה גדולים בלי שיעור וכמו העפר שמצמחת ומגדלת כל מיני צמחים ותבואות נמצא האדם כלול בהויות עליון וז"א האזינו השמים. שמים מלשון שמות שתעשו לכם האזנה בשמים בשמות העליונים להתקדש ולהתטהר להיות מרכבה בכל ד' היסודות להוי"ה אז ואדברה אוכל לדבר ואוכל לפעול גם ותשמע הארץ הוא בחי' העפר אמרי פי להמשיך אל הארץ אמרי פי עילאה. וזהו פי ר"ל פי שלו דידוע דא"א להצדיק לפעול שום דבר כ"א כאשר יתדבק כולו למעלה בעולם העליון ומולבש בהשכינה ואז השכינה מדברת מתוך גרונו כדמצינו במשה רבינו ע"ה ואז כפי תהי' מה הקב"ה מחיה מתים ורופא חולים משפיע בני חיי ומזוני כן הצדיק מושל ביראת אלהים כי כל אמריו הם אמרי פי עילאה שהשכינה מדברת מתוך גרונו והבן מאוד:
א"י האזינו השמים וגו'. בהקדם לפרש הכתוב ואהבת לרעך כמוך. רעך קאי על הש"י רעך ורע אביך וגו' כי הנה הבוב"ה אחד יחיד ומיוחד תאהוב אותו להיות כלול בו להיות אחד כמוהו כמוך כאשר מצינו כן בישראל שהגם שהם ששים רבוא כאחד יחשבו בכללותם יעקב שבעים נפש היו לו וקרא אותם נפש לשון יחיד כל הנפש הבאה ליעקב וגו' ובעשו כתיב נפשות ביתו כדאיתא במדרש. ולכן יסדו לנו אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. ואז תוכל לפעול להמתיק כל הדינים שהגם שע"פ הדין נגזר דבר מה לא יבוא לבחי' עשי' וכמש"ה צדיק ה' בכל דרכיו וגו' שבכל דרכיו הוא שופט צדק הכל בדין ובמשפט. אבל וחסיד בכל מעשיו שכשצריך הדבר לבוא לבחי' מעשה אזי הש"י מתנהג בחסידות לפנים משוה"ד כי מעשה הצדיקים פועלים דלא ליתוקד עלמא בדינוי ובשלהובוי דצדק. וגם האלהים יומתק לרחמים כדאי' בספרים שנתהפך שם אלהים להוי"ה ודוגמא זו איתא באוה"ח. וזהו שויתי ה' לנגדי תמיד. ע"ד שאמר הבעש"ט ה' צלך על יד ימינך. שהוי"ה כביכול כמו הצל שלך שכל מה שאתה עושה כן הצל עושה כמו"כ ע"י מעשיך לתתא תגרום שיעשה הבוב"ה למעלה כי בצלם אלהים עשה את האדם בצלמו כדמותו כ"י בדמות דיוקן אדם והוא ה' צלך והבן. וזהו שויתי ה' שכ"י ההוי"ה בהשתוות עמי ולנגדי תמיד לנגדי ממש שע"י מעשי לתתא מעורר לנגדו דוגמתו למעלה וזהו האזינו השמים בה' הידועה כי יש שמים ושמי השמים העליונים עד א"ס ב"ה וב"ש. וכשתעשו לכם האזנה להיות בבחי' השמים כמוהו כמוך כנ"ל אז ואדברה. ואדברה לשון הנהגה. כמו דבר א' לדור. לדור לשין דירה ור"ל שבכל דירה שתעשה לך אפי' באכילה ושתי' וצרכי הגופניים תראה להיות דבר אחד להנהיג בתוכו אחדות הבוב"ה ובפרט באכילת עיוה"כ שצריך להיות בקדושה ובטהרה באימה וביראה בכוונות קדושות וטהורות כידוע אכיל"ה אותיות אכ"ל י"ה וכן שתי"ה ואכילה לשון זווג ויחוד כנודע. וזה מאחז"ל כל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכ' כאלו התענה תשיעי ועשירי. דידוע כי אד"ם במ"ק ט'. ולכן ארז"ל כל האוכל בתשיעי שמייחד עיוה"כ באכילתו בתשיעי ר"ל באדם העליון כאלו התענה תשיעי ועשירי והבן. וזהו האזינו השמים כנ"ל אז ואדברה תוכל להנהיג אלופו של עולם פלא עליון בקרבך. וכאמור. ובזה תפעול כי גם ותשמע הארץ אמרי פי אמרי לשון התפארות פ"י גימ' צ' רמז על צדיקו של עולם כי כשח"ו אין כל טוב לישראל אין זה תפארת. אבל כשהצדיקים פועלין כ"ט לישראל אז הוא תפארת לכל העולמות. וזהו ותשמע הארץ שיתקבץ אל הארץ לעוה"ז אמרי פי התפארות וכל טוב מצדיק העליון. גם אמרי לשון שפה ואימרא כמו שפה יהי' לפיו סביב לא יקרע. שישמור הש"י את השפה ברית הק' שלא יתקלקל ואז כ"ט ושפע קודש עלינו אמן:
ועפ"י הדברים האלה נוכל לפרש הפסוק בהפטורה קחו עמכם דברים ושובו אל ה' אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו. דידוע דעיקר התפלה הוא הכוונה ומרגלא בפומייהו דאינשי תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה והאותיות נקראים אבנים כנודע מס"י. והטעם לזה ניכל לומר כי ע"י האותיות שהאדם מוציא בתפלתו ותורתו בכוונה מתייחד בעולם העליון בהש"י אבינו אב הרחמן ואנחנו עמו נקראים בנים למקום ונעשה יחוד אבא ובנין וזהו צירוף אבן אב ובן שע"י הדיבורים מוליך עצמו אל ה'. וזהו קחו עמכם דברים וגו' שתקחו עמכם ממש הדברים כפיכם כן לבכם בכוונת הלב הן הן הדברים ואז ושובו אל ה' להתייחד עם ה' ממש אבא ובנין. ולזה נקראים דברים מל' דיבור וגם מל' הנהגה שע"י דיבורי קודש האלו הוא מתנהג אל הש"י להתאחד עמו כאחד אמרו אליו כי הנה יש להש"י עולמות ומלאכים בלי שיעור. לכל מלאך אלף פיות ולשונות מקלסים מ"מ ערבה לפניו שיח דרי מטה ולא נקרא שמו כ"א על ישראל כמ"ש ברוך ה' וגו' אלהי ישראל כי נקרא שמו עלינו וכשאנחנו מסגלים מצות ומע"ט אז מתפאר בנו בפני כל צבא מרום כי מי גוי קדוש כזה. וז"א אמרו אליו הביאו התפארות ואמירה אליו ית' שיוכל לומר כי אתם אליו ושמו נקרא עליכם. ואז כל תשא עון וגו' כל הוא הצדיק עליון כל בשמים ובארץ וכדמתרגמינן דאחיך בשמיא וארעא. תשא עון הוא ישא וימחול לעונותינו ולעונות עמו בית ישראל. ולא זו בלבד אלא כי גם וקח טוב. שלא יהא נעשה מהזדונות שגגות כ"א זכיות. וזהו וקח טוב טוב לשון הארה כמו בהטיבו את הנרות וזכיות ג"כ לשון זכות והארה שהעוונות יהפכו לזכיות. ונשלמה פרים שפתינו דידוע פ"ר רמז אל הדינים וזה היתה עבודת כה"ג להמתיק כל הדינים. וכמו שיסדו לנו בעבודת יוה"כ בא לו אצל פרו. ר"ל שהכה"ג איש החסד בא לו אצל פרו להמתיק פ"ר הדינים מעליו ומעל כל ישראל ובזמה"ז שאין לנו מקדש ולא כהן שיכפר בעדינו נשלמה הפרים נשלים את הפ"ר דינים על ידי שפתינו באמירת סדר העבודה ונמתיקם:
א"י ונשלמה פרים שפתינו. עפ"י מה שביאר הה"ק אאמו"ר זצלה"ה פלוגתת ר"י ורבנן במתניתין קמייתא דמסכת יומא דר"י סבר מתקינין לו אשה אחרת לכה"ג ורבנן פליגי עלי' וביאר הוא ז"ל וזה תמצית דבריו שבחי' האשה רעה דסט"א מכניעין אותה גם כן תחת סטרא דקדושה כן סבר ר"י ורבנן סברי דתיקון זה לגמרי א"א אלא בביאת משיחנו בב"א ע"ש בארוכה וז"א ונשלמה פרים שפתינו פרים לשון רבים רמז על שני מיני הדינים הן הפ"ר דינים גבורות דהם מצד הדכורא של הסט"א. והן הפ"ר דינים דמצד הנוקבא אשה רעה רח"ל נשלים. ונמתיק אותם בביאת משיחנו כי אז הרשעה כלה כעשן תכלה ויתרומם שכינת עוזינו. וזה שפתינו שפ"ה גי' שכינ"ה בהקמת השכינה תשפל הסט"א ויתרומם קרן ישראל ב"ב אמן. והבן מאד:
יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי. יערף יתפרש בשני אנפין לשון נטיפת הגשם בנחת שהוא לטובה שמגדל ומרבה התבואות כמו שמיו יערפו טל. ולשון עריפה כמו וערפו את העגלה וכמו הגשם הבא בזעם שאיננו לברכה וז"א יערף כמטר לקחי היא התורה עש"ה כי לקח טוב וגו' הוא כמו עריפת המטר. למיימינים בה סמא דחיי ולמשמאילים בה בהיפך. אבל אמרתי היא התפלה תמיד תזל כטל שאינו נעצר כן תפלותינו לא תשוב ריקם כ"א עשתה והצליחה ונוכל להמשיך כל טוב תמיד אמן:
כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו. דידוע דיש שם הוי"ה ויש לו כינויים גם שמות א"ל אלהי"ם אדנ"י ובגלותינו המר לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב בי"ה ונקרא באדנ"י אבל לעתיד יקרא השם ככתיבתו ולא יכנף עוד מורך בלבושים וכינויים כ"א יהא מפורש בפי כל כמו שהוא יוצא מפורש מפי כה"ג ביה"כ. שהכה"ג לרוב התלהבותו והתדבקותו בשורש עליון הי' רשאי להוציאו מפורש לא כן עתה בגלותינו. וז"א כי שם ה' אקרא. כשיבוא העת שיגאלנו גאולת עולם ויבוא משיח צדקנו ב"ב ואז כי שם ה' אקרא אתי בכפילא שם ה' כי הן אמת כי השם הוא הוי"ה אבל אינו מפורש כנודע אבל כאשר שם ה' אקרא השם של הוי"ה ור"ל השם המפורש. אזי הבו גודל לאלהינו. כולם יתנו יקר וגדולה לאלהינו כי אז עין בעין יראו בשוב ה' את שובת ציון. ואז אהפוך אל עמים שפה ברורה יחד לקרוא כולם בשם המיוחד והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד במהרה בימינו אמן נצח סלה ועד: