קהלת משה· רבי משה אליקים בריעה
ספר במדבר · לחמשה עשר באב
גרסינן שלהי מס' תענית לא הי' ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוה"כ שבהם בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים כו' בחור שא נא עיניך וכו'. יעויין בהאריז"ל כי כר"ם גימ' י"פ הוי"ה. ולכאורה הענין כמו זר נחשב. ויבואר ע"ד שאה"כ כי כרם ה' צבאות בית ישראל. ידוע כי כרם מורה על תענוג ור"ל כי כרם ה' כביכול התענוג של ה' הוא צבאות כשמתרבה צבא שלו עם קודש ישראל להיות צבאות רבות. וכענין שפי' הה"ק אאמו"ר זצלה"ה ענין הכתוב מראות הצובאות אשר צבאו פתח אהל מועד, ועיין רש"י ז"ל שלא רצה משה לקבל על שעשויין ליצה"ר ובפרט כדאיתא במדרש שהיו רואות בהם עם בעליהן והיו אומרות לבעליהן אני נאה ממך עד שבאו לתאוה ונזקקים להם ע"ש. ולכאורה אין לך פריצות גדול מזה ועזות מאוד. לזאת העיד הכתוב על הצדקניות הללו שכוונתן הי' לש"ש להרבות צבאות ולהעמיד בנים לעבודתו ית' ויגיע לו יתברך מהם נח"ר. וכמש"ה אשר צבאו פתח אהל מועד אל השכינתא קדישא שנק' אהל מועד עכ"ל יעוש"ה. וזהו נ"כ ענין שיוצאות וחולות בכרמים היינו כנ"ל כרם ה' צבאות לא ח"ו במעשה היצר אלא למען הרבות תענוגו ית' להרבות צבאות בית ישראל ויהי' לי ראש. ואמר לשון יוצאות כי הנה בזמה"ז אשר היצר גובר וצריך להכניס הכל אל הקדושה להתגבר עליו ולכן השם הוא י"ה ו"ה ו' הוא המשכה שצריך האדם להמשיך עצמו ולעשות המשכה לעבודתו ית' לא כן בביאת משיחנו ב"ב אז יבער הקוצים מן הכרם להיות כולו טוב ויפסק הזוהמא כבמעמד ה"ס ואז יהא השם יהי"ה כי עתה הוא יהו"ה אותיות הי' הוה ויהיה על כי יצר לב האדם רע מנעוריו ר"ל שהיצר הוא רע על שהאדם הוא בגלות בבחי' נער פעמים טוב ובהיר ופעמים להיפוך וכמ"ש מחו' ומ"ו הה"ק מו"ה זישא זצלה"ה שהבחורים ונערים בתחלת העבדות הוא כמו לילי החורף שעה גשם ושעה שלג ושעה זך ובהיר עכ"ל ולכן הוא הי' בעבר כך והוה לע"ע טוב ויהי' כמו שרוצה להטות עצמו לטוב כן יהי' כי הבא לטהר מסייעין לו. אבל לעתיד השם יהא יהי"ה כי רוח הטומאה יעביר מן הארץ ויכלו הקוצים מן הכרם ויהי' כולו קדוש וטהור וזה לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב הוא י"ה באב וכיוה"כ הוא גם כן י"ה ר"ת "יום "הכיפורים לא היו ימים טובים לישראל כמוהם כי יהא בחי' יהי"ה וכאמור ואז יוצאות מבחי' שהם לעת עתה וחולות בכרמים כרם ה' צבאות כי עיקר התענוג כשיהיה היו"ד בשלימות שלא יצטרך לוי"ו כנ"ל. וז"ש בהאריז"ל כר"ם גימ' י' הויות ואז יהא ה' אחד ושמו אחד אמן והבן: