קהלת משה (משה הכהן)· רבי משה הכהן מטשודנוב
חלק ז – חידושי גאונים שונים · הגאון ר' לייב אטינגא אב"ד דקהילת לבוב א
בשם הגאון ר' לייב אטינגא אב"ד דקהילת לבוב.
[איתא בגמ'] ברכות:484 מאי דכתיב מי כחכם יודע פשר מי כהקב"ה שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים, בין חזקיהו לישעיהו, חזקיהו אמר: ליתי ישעיהו גבאי, שכן מצינו דאליהו שהלך אצל אחאב, וישעיהו אמר: ליתי חזקיהו גבאי שכן מצינו ביהורם שהלך אצל אלישע, ועשה הקב"ה פשרה, וחלה חזקיהו, ואמר הקב"ה לישעיהו: לך ובקר את החולה.
והקשה הגאון מו"ה (= מורינו ורבינו הרב) ליבוש אב"ד דקהילת לבוב ממשפחת אטינגא:485 למה לא ציוה דקב"ה לישעיה שילך בלא מצות ביקור חולים לחזקיהו, ולמה חלה חזקיהו?
ותירץ הגאון הנ"ל: דהקב"ה רצה להראות לחזקיהו שישעיה צודק במה שלא רצה לילך לחזקיהו, לפיכך חלה חזקיהו.
דהנה קשה: הלא לא נעלם מחזקיהו שיהורם [בן אחאב מלך ישראל] הלך אצל אלישע, ולא נעלם מישעיהו שאליהו הלך אצל אחאב [מלך ישראל]? אלא דחזקיהו סבר: מלכי בית דוד עדיפים, דיושבין בעזרה486, וצריך הנביא לילך אצלם, ומה שאליהו הלך אצל אחאב מלך ישראל, שהיה מולך בכיפה, כדכתיב "חי ה' אלהיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדוני לבקשך"487. וישעיה סבר: מלך ישראל עדיף שהוא מולך על עשרת השבטים ומחצה, ומלך יהודה רק על ב' ומחצה, ואפילו הכי הלך יהורם אצל אלישע, וק"ו דחזקיהו בעי לילך גבאי, (ומה דהלך אליהו אצל אחאב משום דמלך בכיפה), ורצה הקב"ה להראות שמלך ישראל עדיף, ולפיכך חלה חזקיהו.
דהנה ידוע דחזקיהו חלה, ונגזר מיתה עליו, דלא עסק בפריה ורביה, כדאיתא באותו מאמר, עיין שם. ופריה ורביה היא מצות עשה, ולא ענשינן עליה רק בעידנא ריתחא488, ועל המלך ליכא עידנא ריתחא דמלך וציבור מלך נכנם תחלה לדין, אי בעית אימא דלאו אורח ארעא למיקם מלכא אבראי, ואי בעית אימא מקמי דליפוש חרון אף. ונמצא ליכא על המלך עידנא ריתחא489.
וקשה קושיא עצומה: למה נגזר על חזקיה מיתה שלא בזמנה בשביל פריה ורביה, הא מצות עשה היא, אלא בוודאי מלך ישראל עדיף, ונמצא אם מלך ישראל ומלך יהודה באין לדין, מלך ישראל נכנס תחילה לדין, ונשתייר חרון אף למלך יהודה, ולכך ענשו לחזקיהו על עשה פריה ורביה, כי היה עידנא רתחא, ובאותו פעם היה מלך על ישראל הושע בן אלה490, ואע"ג דגלה, מלך היה בלחלח וחבור, כדאיתא במדרש אבכיר, ודוּק.