קהלת משה (משה הכהן)· רבי משה הכהן מטשודנוב
חלק ג – חידושי ר' יונתן מפראג (אייבשיץ) · יונתן מפרג (אייבשיץ) כו
ויסב חזקיה פניו אל הקיר ויתפלל: "אנא ה' זכור נא אשר התהלכתי לפניך באמת ובתמים, והטוב בעיניך עשיתי". ופריך [בגמ':] מאי טוב? שסמך גאולה לתפלה293.
הקושיא מפורסמת: הא הניחו ספר תורה על מיטתו ואמרו קיים זה מה שכתוב בזה294, ולא מצא הגמ' שום מעלה טובה בחזקיה רק שסמך גאולה לתפלה?
ותירץ הגאון מהור"ר יונתן [מפראג (אייבשיץ)]: דאיתא, "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב". (ותירץ) [וביאר] האלשי"ך למה כתב "רעות" בלשון רבים, "וטוב" בלשון יחיד, משום להבא לטהר מסייעין לו ועושה האדם התחלה, וסוף עשה הקב"ה, אבל הבא לטמא פותחין לו ועושה התחלה והסוף, לכך כתיב רעות בלשון רבים, כי עושה שנים.
והנה ידוע "את האלהים התהלך נח", לא כאברהם דכתיב "אשר התהלכתי", (ומשני) [ד]אברהם לא היה צריך סעד לתמכו, היינו סיוע מהשמים, ונח היה צריך295, נמצא מי שכתוב בו "התהלכתי" אינו צריך סיוע מן השמים. ולזה מקשה הגמרא, גבי חזקיה כתיב "זכור נא אשר התהלכתי לפניך", ולא היה צריך סיוע מן השמים, והיה לומר "והטובות בעיניך עשיתי", למה כתיב "הטוב", (ומקשה מאי טוב) בלשון יחיד (לכתוב טובות)?
וע"כ צריך לשנות שסמך גאולה לתפלה. דאיתא בברכות: אמר ליה רב אלעי לעולא: כי סלקת להתם פרוס בשלמא דרב ברונא, דמשמח במצות, יומא חד סמוך גאולה לתפלה ולא פסק חוכא מפומא כולו יומא296. ופריך [התוספות]: והא אנן נמי סמכינן? ומשני: כיון בנץ החמה, היינו גאולה קודם הנץ, ותפלה לאחר הנץ החמה297.
ומקשה (התוספת) [מאן דהוא298]: זה אי אפשר בשום אופן לכוון, כי נץ החמה בהרף עין, ומשני: מן השמים סיוע.
והשתא מתורץ: [ד]חזקיה נמי סמך גאולה לתפלה בנץ החמה, והיה צריך סיוע מן השמים, לכך כתיב טוב בלשון יחיד, ודוּק.