אור ברסלב
קהלת משה (משה הכהן) חלק ג – חידושי ר' יונתן מפראג (אייבשיץ) › יונתן מפרג (אייבשיץ) ו

קהלת משה (משה הכהן)· רבי משה הכהן מטשודנוב

חלק ג – חידושי ר' יונתן מפראג (אייבשיץ) · יונתן מפרג (אייבשיץ) ו

יונתן מפרג (אייבשיץ) ה

איתא בגמ':142 "תנו רבנן מעשה ברבי יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור ורבי אליעזר בן ערך מחמר אחריו, אמר לו: תרשיני לומר דבר אחד ממעשה מרכבה שלמדתני, וכו', נענה מלאך מן האש ואמר הן הן מעשה המרכבה"143.

ו[כתב ב]תוספת "נענה מלאך מתוך האש גרסינן ולא גרסינן מלאך המות, ובירושלמי144 מייתי קרא אז ירננו עצי היער":

ואמר הגאון ר' יונתן [אייבשיץ]: כך היא גירסת התוספת "נענה מלאך מתוך האש", ולא גרסינן "מן האש"145, ובירושלמי מייתי קרא אחר אז ירננו עצי היער"146.

ושייך נמי "מן האש"147, דאיתא בגמ': "גדולים ישראל יותר ממלאכי השרת שישראל אומרים השם אחר ב' תיבות שמע ישראל ה' וכו', ומלאכים אומרים אחר ג' תיבות קדוש, קדוש, קדוש, ה' צבאות. ופריך הגמרא: והא מלאכים אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו? ומשני ההוא אופנים, אבל שרפים אומרים אחר ג' תיבות148.

וכדומה שזהו פירוש התפילה "והאופנים וחיות הקודש מתנשאים", היינו לשון מעלה, "לעומת שרפים, ואומרים", השם אחר ב' תיבות, "ברוך כבוד ה' ממקומו".
ונמצא כאן פתחו אילנות היינו 'מלאכים שבאילנות' אמרו שירה149, מה שירה אמרו, הללו את ה' מן הארץ וכו', והיה השם אחר ב' תיבות.

ובגמרא לא היה כתב רק 'נענה מלאך מ"ה'150, ולא ידעו האיך נגרוס או מן האש, או מתוך האש, ואי "מן האש", היינו שמלאך עצמו הוא של אש, הוא שרפים, ולא היה יכול לומר זאת השירה, כי השם הוא אחר ב' תיבות151, לז"א התוספת: "מתוך האש גרסינן", היינו שהיה מדבר מתוך האש, והוא היה מן אופנים, ויכול לומד שירה הזאת.
ובירושלמי מייתי קרא אחד שהיה השם יותר אחר של ב' תיבות, ויכול לגרוס גרסא הישנה "מן האש", ודוּק:

תוכן העניינים

קהלת משה (משה הכהן)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה