קהלת משה (משה הכהן)· רבי משה הכהן מטשודנוב
חלק ג – חידושי ר' יונתן מפראג (אייבשיץ) · יונתן מפרג (אייבשיץ) ב
"ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ"120, ומפרש במדרש כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא צרה, וכאן נאמר תרי ויהי, שהיה שני צרות, א. ויהי בימי שפוט השופטים שהיה בו רעבון של תורה, דור ששפטו את שופטיהם. ב. ויהי רעב בארץ שהיה בה רעבון של לחם121. [ואיתא עוד במדרש:] אמר אלימלך: הכל משכימים לפתחי וברח לחוצה לארץ122.
הקושיא מפורסמת בשלמא מחמת רעבון של לחם יפה ברח, אבל מה אכפת ליה שהיה רעבון של תורה123?
ותירץ הגאון ר' יונתן בשביל רעבון של תורה ורעבון של לחם לפיכך ברח, אבל בשביל רעבון של לחם לחוד לא היה אלימלך בורח לח"ל.
דמהרש"א הקשה דהנה אלימלך גדול הדור היה, והאיך עבר על הגמרא דאיתא: "המעלים עיניו מן הצדקה עובר בעשה"124, "והדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה"125, והאיך יצא לח"ל להיות דומה כמי שאין לו אלוה?
אבל תירץ המהרש"א דהני ב' גמרות המה רמי אהדדי, בחדא "המעלים עיניו מן הצדקה עובר בעשה", ובכתובות "המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד ע"ז"126, אלא דיש שני מיני צדקות היינו לשלוח לתלמיד חכם עני לביתו, אם לא ישלח עובר בעשה, כי לא מביט (אותו) [עליו], אבל עני דקאי אפתחו ואינו נותן לו זה בכלל, עובר ע"ז.
והנה אלימלך היה מתיירא מן הכל משכימים לפתחו, היינו עניים סתם, ואמר מוטב שאהיה בח"ל דומה כמי שאין לו אלוה, [מאשר אהיה] (ו)כאן [בארץ ישראל] כאילו עובד ע"ז.
והשתא מתורץ שפיר רעבון של תורה, ורעבון לחם. דאלו לא היה בה רעבון של תורה, היו כולם לומדים כדורו של חזקיהו מלך יהודה, שלא היה בה רעבון של תורה, בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ127.
[[ואיתא בגמרא שבת:] (וגמירי לא חזינא לצורבא מרבנן) [נקיטינן האי צורבא מרבנן לא מיעני]. (וקשה לא חזינא דמהני), [ומקשה הגמ': והא קא חזינן דמיעני?] ומשני אהדורי אפתחא לא מהדר128.
[ואם לא היה רעבון של תורה] (ו)לא היה [אבימלך צריך ל]אהדורי פיתחא, רק לשלוח לביתו, ולא הוי רק עשה, וקשה: למה ברח אלימלך? לכן אמר דהיה בה רעבון של תורה, ומתיירא מאהדודי אפתחא, ודו"ק.