קהלת יעקב (ברוכין)· רבי יעקב ברוכין
שבת · דף קכו:
ת"ר הדן את חבירו לכף זכות כו' ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעה"ב אחד בדרום שלש שנים ערב יוה"כ א"ל תן לי שכרי כו' עד והלך בפחי נפש כו' א"ל העבודה כך היה הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה וכשבאתי אצל חברי בדרום התירו לי כל נדרי ואתה כשם שדנתני לזכות כו' ולכאורה לר"א דאמר במס' ערכין (דף כח) מחרים אדם מצאנו ואם החרים את כולם אינם מוחרמין לא הוה צריך כאן התרה כלל דהא אין הקדש חל ע"ז כלל וסתם חרמים הוא לבדק הבית כדאיתא שם דאמר רב הלכה כריב"ב שאמר כך ואי נימא דכל נכסיו לאו דווקא והוה שם שיעור היה לו לפרוע שכר פעולה ולא לעבור בבל תלין. והורקנוס הוא אביו של ר"א סתם השנוי בכל מקום ואולי לר"א מהאי טעמא התירו לו דהא לר"א מוקמינן שם (דף כג) דסבר אין שאלה בהקדש ואיך התירו לו אלא דלדידיה בלא שאלה מותר דאין הקדשו הקדש ובלא"ה הך עובדא צ"ע למ"ד שעבודא דאורייתא מפני מה השיב אל השכיר אין לי כלום והלך בפחי נפש היה לו לומר שיגבה מהקדש דמלוה ע"פ מלקוחות לא גביא משום פסידא דלקוחות אבל בהקדש לא שייך ועוד דהא אמרו בערכין שם במשנה מוסיף דינר ופודה נכסים דהקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל וכדשמואל ע"ש. ומשמע ודאי דעדיין היו נכסיו אצלו. מדשאל אח"כ על הקדשו ודוחק לומר דס"ל שעבודא לאו דאוריי' ולא ס"ל דשמואל: