קהלת יעקב (ברוכין)· רבי יעקב ברוכין
שבת · דף כד:
אמר חזקיה וכן תני דבי חזקיה אמר קרא והנותר ממנו עד בוקר באש תשרופו שאין ת"ל עד בקר ומה ת"ל עד בוקר ליתן לו בוקר שני לשריפתו ומכאן שאין שריפת קדשים דוחה יו"ט וקשה למ"ד ביבמות נותר שלא בזמנו נשרף בלילה איך נלמד מכאן הא הוי גזה"כ דהא בלילה דכבר חול עדיין אסור לשורפו ומצאתי לתוס' פרק הערל (דף עב ע"ב) ד"ה שלא בזמנו שהקשו כן ותירצו כיון דלא אפשר הוי בזמנו ודוחק והיה נראה לי לומר דר' יוחנן קאמר התם דשלא בזמנו נשרף בין ביום בין בלילה ור' יוחנן לטעמיה דאמרינן במס' ביצה (דף יב) על משנה דפליגי ב"ש וב"ה ב"ש אומרים אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב כו' וב"ה מתירין ואמרו בגמרא ואף ר' יוחנן סבר במתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך פליגי דתני תנא כו' וא"ל ר' יוחנן כו' דאי ב"ה כיון דאמרי מתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך ה"נ מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך וכיון דסבר ר' יוחנן דאמרינן מתוך מותר לשרוף נותר ביו"ט כמו חמץ דשרינן ליה למ"ד מתוך כדאמרינן בפסחים (דף ה) דיליף ר"ע דחמץ אסור משש שעות ולמעלה דאמר קרא אך ביום הראשון תשביתו שאור וכתיב כל מלאכה לא תעשו ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה ואמר רבא ש"מ תלת. ש"מ אין ביעור חמץ אלא שריפה וש"מ לא אמרינן הואיל והותרה כו' וחמץ מנותר ילפינן לשריפה וכמו דשורפין חמץ ביו"ט למ"ד מתוך. ה"ה נותר. וכן בירושלמי פ"ה דביצה (הלכה ב) מהו להדליק נר של אבטלה חזקיה אמר אסור מתניתא פליגא כו' בעי קומי ר' יוחנן א"ל לא תאסור ולא תשרי וא"כ אזלי לטעמייהו חזקי' סבר דאסור דלא אמרינן מתוך רק דה"א שידחה עשה לל"ת ויליף מוהנותר עד בקר דלא דחי וכיון דלא דחי העשה לא אמרינן מתוך אבל לר' יוחנן לא בעי למילף כלל דליכא איסור בשריפת קדשים כמו בנר של אבטלה. וע"כ לר' יוחנן גזה"כ הוא דלישרוף בבקר שני והוי בזמנו: