קהלת יעקב (ברוכין)· רבי יעקב ברוכין
פסחים · דף מה.
הנח לכותח הבבלי דלית ביה כזית בכדי אכילת פרס אי בעיני' קשריף וקאכיל לי' בטלה דעתו אצל כל אדם אי משטר קשטר ואכיל לית בי' כזית בכדי אכילת פרס. נ"ל ראיה ברורה מהכא לענין צירוף שתיית קאווי וטיי שדרך שתייתן מעט מעט מפני ששותין אותן רותחין ונחלקו האחרונים לענין ברכה אחרונה דיש אומרים הואיל ועיקר שתיתן מעט מעט לאט ואין דרך כלל לשתותם צונן מצטרפת אף ביותר מכדי אכילת פרס וכדרך שתייתה ויש חולקין עיין בא"הט (סי' ר"ד ס"ק י"ב) וכאן מבואר להדיא דאפי' כותח הבבלי שאין דרך כלל לאכלו בעיני' ואמרינן אי בעיני' בטלה דעתו אצל כל אדם ואין דרכו לאכלו רק ע"י טיבול ואפ"ה אם אכלו כך כדרכו והיינו דמשטר קשטר ליה ועי"ז נשתהה הכזית חמץ יותר מכדי אכילת פרס אינו מצטרף:
ויש ראיה עוד ממשנה דכריתות (דף י"ב ב') כמה ישהה באוכלין כאילו אוכל קליות דברי ר"מ וחכמים אומרים עד שיהא מתחלה ועד סוף כדי אכילת פרס חייב. ומסיק הגמ' דלחומרא קאמר ר"מ והכי קתני כאלו אוכל קליות דאפילו כולי' יומא ואע"ג דמתחלה ועד סוף יותר מכדי אכילת פרס כיון דמשכי' אכילתו חייב. ואם איתא דמה שדרך אכילתו בשהיה אף רבנן מודו דמצטרף בזמן מרובה כדרך אכילתו מאי ראיה מקליות והיאך נותן ר"מ שיעו' לכל האוכלין מאוכל קליות אלא ודאי דלרבנן גם בקליות אין מצטרפין רק בכדי אכילת פרס אע"פ שדרך אכילתן בשהיה הרבה:
ועוד ראיה מסוגיא דשם (דף י"ג) דתניא התירו לה למגע טמא מת להניק בנה ובנה טהור ואמ' רבא היינו טעמא דבנה טהור ספק ינק כשיעור ספק לא ינק א"ת ינק ספק ינקו בכדי אכילת פרס ספק ינקו ביותר מכדי אכילת פרס. אלמא דאפי' תינוק היונק דרך יניקתו שאינו יכול לגמוע רק מעט מעט אפ"ה שיעור צרופו כדי אכילת פרס: