אור ברסלב
קהלת יעקב (ברוכין) פסחים › דף ג:

קהלת יעקב (ברוכין)· רבי יעקב ברוכין

פסחים · דף ג:

פסחים

א"ל ר' יהודה בן בתירה מי קא ספו לך מאליה עיין תוס' שכתבו ור"י בן בתירא שלא עלה לרגל יש לומר שלא היה לו קרקע או זקן היה שאינו יכול לעלות ברגליו א"נ נציבין ח"ל היא המל"מ ריש ה' ק"פ תמה על כל דברי התוס' אלו והנה מה שתמה בענין מי שאין לו קרקע או זקן. עיין משי"ת אי"ה לקמן (ד' ח). ועל מה שכ' א"נ נציבין חו"ל היא כתב ולא ידעתי מה הועיל היותו חו"ל הא לפוטרו מפסח ראשון כל שהוא רחוק ט"ו פטור ואי ס"ל דמי שדר בחו"ל פטור לגמרי מפסח לא ידעתי היכא איתא. ואף במצות ראיה לא ראיתי שיפטרו מי שדר בחו"ל סוף דבר דברי התו' אלו מתחלתן ועד סופן צריכי' אלי תלמוד עכ"ל. ול"נ דסוף דבריהם גמרא מפורשת בבבלי גם בירושלמי דלקמן (דף ע) איתא תניא יהודא בן דורתאי פירש הוא ודורתאי בנו וישבו להן בדרום. אמר אם יבוא אליהו ויאמר מפני מה לא חגגתם כו' תמהני כו' ופרש"י וישב לו בדרום רחוק מירושלים שלא לעלות לרגל ויתחייב בפסח ובחגיגה ופירושו מוכרח דאל"כ למה נתרחק לישב בדרום אלא שיפטר מכל חובות הרגל. גם ראיה גדולה מפסח שעשו הבאים מגולה בבית שני שלא עשו אותן רק הבאים משבי הגולה ורובן נשארו בבבל ולא עלו כלל ואטו נימא שכולן עברו ח"ו מצות עשה שיש בה כרת שהרי כולן היו חייבין לעשות פסח בזמנו ועכ"פ בשני היו חייבין אי נימא שבראשון נפטרו מדרך רחוקה והרי לא עלו כלל וכן מבואר בירושלמי פ' כיצד צולין (הל' ו) אמר ריב"ל לראיה הלכו מלבוא חמת עד נחל מצרים ר' תנחומא בשם ר' חייא טעמא דריב"ל ויעש שלמה וכל ישראל עמו מלבא חמת עד נחל מצרים פירושו מבואר דמצות ראיה אינו רק על היושבים בארץ ישראל מדכתי' וכל ישראל עמו מלבוא חמת עד נחל מצרים משמע דהנהו מקרי כל ישראל והיושבים בח"ל לא באו אף שהיו יכולים לבוא כולן בימי שלמה וזה כדברי התוספת ושיטתם דפסח תלוי בראיה ובק"ע דחק להגיה בירושלמי להוראה הלכו ע"ש. ואין מהצורך. גם בגמרא דילן בתענית אמרו עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת משמע דמחו"ל לא היו מחוייבים לעלות לרגל ודו"ק:

תוכן העניינים

קהלת יעקב (ברוכין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה