קהלת יעקב (ברוכין)· רבי יעקב ברוכין
ברכות · דף מח:
אמר רב חנא בר יהודה משמיה דרבא הלכתא אפילו אכל עלה של ירק ושתה כוס של יין מצטרפים להוציא אין מוציא עד שיאכל כזית דגן. מדאיצטריך ליה לרבא לאקבועי הלכתא משמע דאיכא פלוגתא בדבר ואיצטריך ליה לאקבועי הלכתא מזה מוכח דאיירי בדין צירוף שלשה דאי לאצטרופי לעשרה ל"ל לרבא לאשמעי' הא מימרא פשוטה היא לעיל (ע"א) אמר רב יהודה משמיה דרב תשעה אכלו דגן ואחד אכל ירק מצטרפין. ור' זירא בעי מרב יהודה שמונה שבעה ור' ירמיה אמר שפיר עבדת כו' והיא הלכה פסוקה באין חולק ולא הוצרך רבא לאקבועי הלכתא בהא מילתא ואי משום סיפא דלהוציא אינו מוציא עד שיאכל כזית דגן ג"כ לא אצטריך ליה לרבא. דהא מימרא פשוטה דר' יוחנן הוא דלהוציא את הרבים אינו מוציא עד שיאכל כזית דגן. וליכא מאן דפליג עליה וברייתא דרשב"ג הכי משתמע שלא אמר אלא מצטרף עמהם ומה שאמר (ע"א) ר"ש בן שטח לגרמיה הוא דעבד. אין נרא' לפרש דס"ל לר"ש בש"ט דאפילו אם אינו צריך לברך ברכת המזון יכול לברך בשביל אחרים דלא מצינו לו חבר בשום מקום. רק נראה דר"ש בש"ט ס"ל כר"ג דאמר לעיל (דף מד) על כל המינים מברך שלש ברכות וא"כ חייב בזימון ג"כ. דשתה כל הכוס יותר ממלא לוגמיו והיתה קביעתו בזה. וכמ"ש התו' לעיל (דף לז) ד"ה נתן ר"ג רשות לר"ע לברך. או אפשר כר"ע ס"ל דאפילו אכל שלק והוא מזונו מברך עליו ג' ברכות ואנן לא קיי"ל כתרווייהו דאין מברכין שלש ברכות רק על הפת דמקשה בפשיטות ריש כיצד מברכין גבי יין אי הכי נברך עליו ג' ברכות כו' לכשיבא אליהו ויאמר דהוי קביעות השתא מיהא בטלה דעתו אצל כל אדם א"ו משמע דרישא גופא חידושא קמ"ל רבא דמצטרף אפילו לשלשה באכילת עלה של ירק או שתיית כוס יין וכרשב"ג דברייתא דלא נימא יחידאה היא ורבנן פליגי עליה וכמבואר בירושלמי באמת. דאמרו שם מתניתא כרשב"ג הובא בתוס' ורא"ש. וע"ז אתי רבא לאקבועי הלכתא כרשב"ג אבל איהו מיירי בעשרה ליכא שם רבותא כלל דאטו איצטריך לאקבועי הלכתא אפסקא דכולהו אמוראי קמאי והיינו דאכפל הך מימרא דרב חנה בר יהודה משמיה דרבא. קמייתא לפרושי ברייתא דרשב"ג כשנויי הש"ס ובתרייתא לאקבועי הלכתא כהך ברייתא דלא נימא יחידאה היא: