קהלת יעקב (ברוכין)· רבי יעקב ברוכין
ברכות · דף מו:
ת"ר אין מכבדין בדרכים התו' הקשו מעובדא דפ' במה בהמה שם (דף נא) לוי בריה דרב הונא בר חייא ורבה בר רב הונא הוה קאזלי באורחא קדמי' חמרא דלוי לדרבה בר רב הונא. בעי לוי לאפוקי מדעתי' דרבה בר רב הונא כו' אלמא מכבדין בדרכים וחלקו דכשיוצאין לדרך כאחד מכבדין כו' וקשה לתירוצם דעובדא דלקמן דרבין ואביי הוו קאזלי באורחא קדמי חמרי' דרבין לדאביי כו' ואמר אין מכבדין בדרכים והאי לישנא דקאזלי באורחא משמע שיצאו מתחלה יחד באורחא כמו מעשה דהתם ובלא"ה אין טעם לחילוק שמחלקין התו' ולענ"ד נראה דלא קשה כלל דהא דאמרינן אין מכבדין בדרכים היינו שמי שהולך במזדמן קודם אין צריך לכבד את הגדול ממנו להקדימו שילך לפניו אבל אם הגדול נזדמן קודם אם יקדימו הקטן ללכת לפניו זה ודאי אסור ומחזי כחוצפא דאטו משום שאין מכבדין בתחלה יחציף נגד הגדול אחרי שהוא מכובד מקודם אין זה בכלל אין מכבדין אדרבא חוצפא הוא וחוצפא בכל מקום אסור ולפ"ז א"ש דעובדא דהכא דאביי ורבין היה על צד ההזדמן מתחלת הליכתן קדמי' חמרא דרבין לדאביי רק שרבין לא כבדו ללכת לפניו. משום דאין מכבדין בדרכים אבל עובדא דהתם מיירי דחמרא דלוי היה הולך מתחלה אחר חמרא דרבה בר רב הונא ואח"כ הקדימו ורץ לפניו וע"ז בעי לוי לאפוקי מדעתיה שלא יסבור שעשה זאת בכוונה כיון שמתחלה היה הולך לאחריו ע"כ אמר לו חמור שעסקיו רעים כו' להודיעו כי לא בדעתו עשה זה כ"א החמור בעצמו עשה זה מפני שעסקיו רעים ולא היה בידו להנהיגו כראוי ומוכרח שם מהגמרא דבכה"ג איירי מדאמר חמור שעסקיו רעים משמע שנעשה עתה זאת. ולא מעת הליכתו מביתו ונכון הוא: