קהלת יעקב (ברוכין)· רבי יעקב ברוכין
ברכות · דף טו.
עד כאן לא אמר ר' יוסי אלא בק"ש דאורייתא אבל תרומה משום ברכה היא וברכה דרבנן ולא בברכה תליא מילתא לשון לא בברכה תליא מילתא משמע שאין הברכה מעכבת ואפילו לא בירך תרומתו תרומה בדיעבד אבל לקמן לפי מאי דבעי לאוקמא כר' יהודה לא משמע הכי דאמר ממאי דר' יוסי היא דלמא ר' יהודה היא ואמר גבי ק"ש נמי דיעבד אין כו' משמע דלר' יוסי לא אתיא להך אוקימתא משום דאף בברכה דרבנן סבר לא יצא ואינה תרומה הרי ע"כ להך אוקימתא ברכות מעכבות וכן מבואר לקמן דמקשה אלא הא דתני ר' יהושע בריה דר' שמעון בן פזי חרש המדבר ואינו שומע תורם כו' מני, אי ר' יוסי האמר דיעבד נמי לא משמע להדיא דלהך אוקימתא אפילו בברכות דרבנן דיעבד לא ומעכבין וקשה דהא תנן התם בפרק קמא דתרומות חמשה לא יתרמו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם. והשכור. והערום. והסומא. ובעל קרי לא יתרמו ואם תרמו תרומתן תרומה ומשמע להדיא דברכות אין מעכבות דאלם ובעל קרי אין מברכין כלל בדבור אם לא למ"ד הרהור כדבור דמי ונימא דר' יהודה דאמר לקמן (דף כ) מברך לפניהם ולאחריהם ה"ה בע"ק מברך על המצות דאי לת"ק אף בהרהור לא שרי רק ק"ש ולא הברכות ונראה לתרץ דניחא לגמרא לאוקמה כר' יהודה ולא כר' יוסי משום דמשמע דהאי תנא דתרומה ס"ל דיוצא ידי הברכה ג"כ. דאל"כ הו"ל למכלליה בהדי הנך אלם ובעל קרי וערום שאין מברכין כלל ומדתניא באפי נפשה ש"מ דעדיפא טפי ליצא אף ידי ברכה דיעבד ולהכי לא מוקי לה כר' יוסי ואמר נמי אי ר' יוסי אפילו דיעבד נמי לא דלדידיה עכ"פ ידי ברכה לא יצא אף דיעבד אפילו דרבנן כמו מקרא מגילה. ובענין מקרא מגילה פסקו הרי"ף והרמב"ם וכן הרא"ש כסתמא דמתניתין דתנן חוץ מחרש שוטה וקטן ולא חלקו ביניהם עיין רמב"ם פ"א מה' מגילה והקשה כ"מ מסוגיא דהכא ודמגילה דמוקמינן מאן תנא חרש דיעבד נמי לא ר' יוסי היא ולפי מאי דבעי לאוקמא כר' יהודה מחלקינן בין חרש לשוטה וקטן דחרש לכתחלה הוא דלא אבל דיעבד שפיר דמי והא כדאיתא והא כדאיתא והא איפסקא הלכתא הכא בברכות כר' יהודה דבדיעבד יצא והיאך השוו כאן חרש לשוטה וקטן דלא יצא וע"ש תירוצו מסברא וקשה מנ"ל הא (אם) בגמרא לא מצינו הוכחה לזה רק להיפך ונ"ל דתירוצו מוכרח לפי המסקנא דהכא דהנה במסקנא אמר רב יוסף מחלוקת בק"ש אבל בשאר מצות ד"ה יצא וכתבו התוס' דפליג על כל הסוגיא דלעיל דמדמי כל המצות לק"ש וכן פסק הרמב"ם כרב יוסף והשתא לפ"ז משנה דתרומה אתיא ככ"ע דבדיעבד יצא אף לר' יוסי אבל הך דמגילה אתיא דלא כמאן למאי דדייקינן דומיא דשוטה אף בדיעבד ודוחק לומר דרב יוסף לא מדמי לשוטה וכדמשני בגמרא הא כדאיתא והא כדאיתא דזה לא דחו בגמרא רק למאי דבעי לאוקמא סתם מתניתין דמגילה כר' יוסי ולא כר' יהודה ודלא כהלכתא וכמ"ש התו' דמש"ה דחק לשנויי דאין הוכחה שיהיה סתמא כר' יוסי דלשון המשנה סובל גם לר' יהודה. וא"כ לא סתם רבי כלל רק כמו שמביא פלוגתתם בברכות כן סתם במגילה דלר' יוסי שוה חרש לכללא דכיילינהו ולר' יהודה הא כדאיתא כו' אבל למאי דמסקינן בשאר מצות ליכא למ"ד לא יצא א"א לתרץ הא כדאיתא והא כדאיתא כיון דלשום מ"ד לא שוה חרש לשוטה וקטן לא הוה כיילינהו רבי בהדדי אע"כ יש חילוק בין מקרא מגילה לשאר מצות דשאני מקרא מגילה דעיקרה לשמוע ופרסומי ניסא וכמ"ש הכ"מ ואף דקיי"ל כר' יהודה דאף בקריאת שמע יצא בדיעבד מגילה שאני: