קהלת יעקב - ב· רבי ישראל יעקב אלגאזי
מענה לשון ח"ב לשון חכמים · אות ס
שצד
סבלונות הרא"ם ז"ל בתשו' י"ז רצה להוכי' שאין נכנס בכלל סבלונות מיני מאכל ופירות ע"ש והדבר קשה שהרי הרמב"ם פירש בפ' האיש מקדש סבלונו' הם המגדנות והדורונות ע"כ ומלת מגדנות משמע כל מיני מאכל ופירות המשובחים כמו ומגדנות נתן לאביה. עם פרי מגדים. ויאכל פרי מגדיו ובס' מכלל יופי פי' בפ' ומגדנות נתן המלה הזאת לפי מקומה כוללת הדבר המשובח והמעולה בין בכלים בין בפירות בין בבגדים ע"כ פרח מטה אהרן סי' ס"ג:
שצה
סוגיין דעלמא כאידך דאמרינן בכמה דוכתי פי' רש"י פ"א דיני ממונו' סוגיין דעלמ' כאידך שרוב הדיינים נרא' להם לפסו' כדברי האמור' ההוא והטור סי' כ"ה פי' דאע"ג דלא נפסק כא' מהם מ"מ סוגיין דעלמא כאידך דסתמ'
דתלמוד' פריך ממילת' דההו' תנא או אמור':
שצו
סנהדרין כתבו המפרשים בשם ס' התשב"ץ ז"ל שהוא לשון יון שקורין לכסאות סנהדר' והוא ע"ד שמה ישבו כסאות למשפט:
שצז
סניגור פי' הר"ב פ"ד דאבות שהי' מלה נוטריקון שונא תבר וכן בהפכו קטיגור נוטריקון קורא תגר ע"כ:
שצח
סליק הוא מלשון שתיקה ואמר הס תרגומו ויימר סליק. תשב"ץ:
שצט
ספק לא נמנעו, חכמים מלקרא ספק אפי' דבר שאינו שקול אלא אפשר רחוק מהריק"ו ש"ו ע"ב:
ת
סעודת מצוה מה מקרי כתב בתה"ד סימן רס"ט סעודה שעושים בליל שבת של שבוע שנולד בה זכר מקרי סעודת מצוה רש"ל בב"ק פ"ז. וסעודת סיום הס' סעודת מצוה מקרי וכ"כ הר"ם מינץ סי' קי"ט וסעודת חינוך הבי' שרוצה לחנך ביתו בתורה ובמצות סעודת מצוה מקרי שם. וסעוד' בר מצוה שעושים סעודת הרשות היא ואם מחנכין הנער לדרוש על הסעודה ס"מ הוי:
תא
סתמא לא אקרי שם לווי אקרי שם אמרינן בכמה מקומות וכתב מהריק"ו שו' ז' ז"ל ומ"מ אפשר דצדקה בסתם לא אקרי ואפי' בלשון חכמים כדמחלק תלמודא עפר שריפה איקרא עפר סתמא לא אקרי ואף אנו נאמ' צדקה דפדיון שבויים אקרי צדקה סתם לא אקרי ע"כ ורבי' הרב כמוהר"י רואזני' ז"ל תמה עליו שלא השו' מדותיו כי בתשו' ך' כ' דדבר שי"ל שם לווי נכנ' תחת סוג דבר שאין לו שם לווי מדאמרינן בחולין אין מכסין אלא בעפר וב"ה אומרים מצ' אפר שנקרא עפר שנאמר ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת ולית להו לחלק דעפר שריפה אקרי עפר סתמא לא אקרי ע"ש. ועיין בס' מוצל מאש ח"א סי' ח'. ועיין בתוספות ערובין ד"ב ד"ה בין לרבנן ודוק:
תב
סוחר ההבדל שיש בין סוחר לתגר עיין באות תי"ו ערך תגר: