אור ברסלב
קהלת יעקב - ב כל דבר שהיה בכלל וכל שלא היה בכלל › אות נ

קהלת יעקב - ב· רבי ישראל יעקב אלגאזי

כל דבר שהיה בכלל וכל שלא היה בכלל · אות נ

אות מ

רד

נדר שלא לישכב עם אשתו במטה א' יש להתיישב אם נכנ' בכלל זה תשמיש בתשו' תורת אמת סי' קנ"ד:

רה

נער כת' מרן בתשו' דקי"ו דבכלל מ"ש ז"ל אשה כלי זיינה עליה גם נער בכלל זה דכלי זיינו עליו בארצות הללו ואם העיד ואמר נפלו עלינו ליסטים הוא מת ואני נצלתי נאמן דכלי זיינן עליו:

רו

נדוי כת' הרב משמע צדק ח"ב פי' מ"ט דקמ"ה על עיר שהסכימו שלא ינדה ת"ח כי אם ברשות הגזברים אף שקבל עליו הת"ח בהיותו בעיר אם יצא מן העיר יכול לנדות ואינו בכלל ההסכמה ע"ש:

רז

נדוי דהוי ספק להקל ככל ס' דרבנן אפי' נדוי עה"ב בכלל וספקו להקל הרמב"ן סימן רפ"ג והר"ם מפדווה סי ט' ע"א:

רח

נזירות דספקו להקל אף נזירות בזמן הבית בכלל והיה ספקו להקל הר"ם מפדווה סי' ע"א:

רט

נישואין קידושין לאו בכלל נישואין ואם גרש את האשה ואמר לה ע"מ שלא תנשאי לפ' והלכה ונתקדש' לו לא נתבטל הגט מוהר"י אבולעפיי"א ז"ל הובאו דבריו במהרימ"ט ז"ל ח"א סי' מ"ט ומוהרי"ט ז"ל שם צדד בדבר ולא זכר שהמבי"ט בסי' של"ג לח"א כת' בפשיטות דאין קידושין בכלל נישואין ומרן בתשו' סס"י י"ב כת' דלא מלאו לבו להתיר ועיין בהמבי"ט בסי' קפ"ז וקפ"ט ותמהני מגדולת חכמתם איך נעלם מהם דברי התו' בפרק המגרש דפ"ב ע"ב ד"ה אפי' לא נתגרשה דמוכח בהדיא דלא תנשאי קידושין נמי בכלל וצל"ע וע' בקונט' עיגונא למהרח"ש ד"ס ובסוף ס' ג"פ דקל"ט ע"ד בפרטים אלו ועיין מ"ל פט"ו מה' אישות שכת' דהרמב"ם קרי לקידושין נמי נישואין ועי' להרב מכתב מאליהו ס' משפטי התנאים סי' ל"ב:

רי

נזירות בכלל נדרים ואם ביטל בר"ה נדריו יש בכללן נזירות אם אומר דכיון לכך. מהריב"ל ח"א כלל ו' סי' מ"ב:

ריא

נדבה הסכמה שכתו' בה שלא יוכל שום יחיד לנדור בעלותו לס"ת רק לקופת הצדקה לצרכי בה"כ

ולכל הפחות חצי נדבתו יהיה בכך וחצי האחר יהיה לו רשות לנדור אותו לרצונו לת"ת ולביקור חולים. ונפל הס' על שאר הנדבו' אשר מתנדבים בזולת עלותם לס"ת אם הם נכללים בזה כיון דאיכא אומדנא רבה שזאת התקנה לא נתקנ' אלא בעבור תקון וקיום הב"ה א"כ הכל בכלל ואפי' שלא בא מפורש בלשון ההסכמה וכת' הריב"ש ז"ל סי' של"א ואף אם לא הי' נז' בל' התקנה אלא שידענו שבסיבת הענין ההוא נעשית יש לנו לדון כן לפי שבכל נדר דנין הלשון לפי הענין שנעשה הנדר בעבורו ע"כ והרשב"ץ כת' בתשו' הביאה מרן ב"י בי"ד סימן רי"ח על מי שנשבע שלא יעשה יין למכור לא ליאודים ולא לגוים מפני שהעלילו עליו שמכר לישמעאלים ויש לו עכשיו קצת יין שהתחיל לקרום ועשאו קודם שנשבע נראה דאסור למוכרו אף שלא נשבע אלא שלא יעשה יין למכור וזה היה עשוי משום דאזלינן בתר דעת הנודר שנדר מחמת העלילה וכאותה ששנינו קונם צמר עולה עלי ר"י אומר הכל לפי הנדר ע"כ דמשמע דאזלינן בתר כונת הנודר ואפי' בענין שהוא נגד הבנת הלשון שהרי הבנת הלשון שנשבע הוא שלא יעשה יין דמשמע מכאן ולהלאה ואפ"ה כ' שיש להוסיף אפי' במה שהיה עשוי כבר דאזלינן בתר דעת הנודר וכן הוא דעת הרד"ך ז"ל מהר"י הלוי סס"י כ"ח:

ריב

נשואין מלת נשואין כולל גם קדושין כנה"ג בשם הר"ש חאקאן הלוי בתשוב' כ"י כלל ע"ה:

ריג

נכסי הנותן מתנה לבנו הקטן ע"י אחר אין זו בכלל נכסיו ואין לו להשבע עליה בערוכה. מהר"ם מלובלין סי' מ"א:

ריד

נזירות כ' הרשב"א בסי' ת"ז לענין דאין בכלל

איסור נזירות שער זקנו ע"ש:

רטו

נודר כ' מהרשד"ם חא"ח סי' כ"ח על עיר שהסכימו בחרם שלא יפתח אדם חנות בזמן שיש מת בעיר סתם ולא הזכירו לא יום ולא לילה י"א שמותר לעשות מלאכה בלילה וי"א כי כיון שההסכמה הזכרוה סתם משמע דליל' בכלל והשיב דאזלינן בתר כוונת הנודר ואפי' שמדברי הנודר נר' שהנדר כולל אמרינן לא נתכוון אלא לכן כדאמרינן בפ' הנודר מן הירק קונם צמר עולה עלי מותר להתכסות באניצי פשתן ר' יאודה אומר הכל לפי הנודר טען והזיע כו' וה"נ י"ל שלפי שראו שאם יתעסקו במלאכתם יתרשלו בצרכי המת הסכימו כך אם כן יש לנו לומר כי לא הסכימו אלא בשעה הראוי' להתעסק בצרכי המת דהיינו משעת עלות עמוד השחר אבל לילה לא הית' בכלל ע"כ וכ' הרב כנה"ג ז"ל ודבר ברור שאם דרך אות' העיר לסבור מתים בלילה אף הלילה בכלל:

תוכן העניינים

קהלת יעקב - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה