אור ברסלב
קהלת יעקב - ב כל דבר שהיה בכלל וכל שלא היה בכלל › אות כ

קהלת יעקב - ב· רבי ישראל יעקב אלגאזי

כל דבר שהיה בכלל וכל שלא היה בכלל · אות כ

אות י

קעה

כסות כתב הרב ב"ד בח"מ סימן ז"ך דמנעלים אינם בכלל כסות דכסו' משמע דוקא כסות הגוף ולא כסות הרגל וכדדרש בתוספתא על ד' כנפות כסותך ולא כסות הראש ה"נ אמרי' ולא כסות הרגלים ומש"ה הוצרך תנא דמתני' בסוף פרק שום היתומים למתני לא בכסות אשתו ולא במנעלים:

קעו

כלל כ' הריב"ש סי' ד"ש וש"ל ושל"א דכל ל' הסכמ' שהלשון מוכיח שנכלל הכל כל שהדבר שאפשר שנכלל יש בו איסור ואפי' במחלוקת אין אומרים גם הדבר ההוא בכלל ע"ש דבריו בארוכה. ובס' שארית יאודה דע"ז האריך בענין ל' הכתוב בהסכמה אי מוסיפין מכח האומדנא מה שאין במשמעו' לשונם דהיה ההסכמה על התקנה שתקנו שכל מי שישכיר בית מן הגוי שלא יהי' שום אדם רשאי לכנוס לתוכו ונסתפקו אם נכלל בזה אם משכן לו הגוי. וקצת מן הרבנים שבאותו הדור רצו לומר דבין בשכירות בין במשכנא וחילייהו ממתני' דטען פשתן והזיע כו' והוא ז"ל כ' ולפי דעתי הוא טעות מבואר דודאי היכא דהל' כולל ומשמע הכי ומשמע הכי אזלינן בתר אומדנא אבל לא להכניס בנדר מה שאינו במשמעות הלשון מכח האומדנא וא"כ אין להכניס משכנתא בכלל שכירות כיון דבל' שכירות לא שייך משכנתא דמה לנו ולכונה אחר שלא הוציאו בפיו דפיו ולבו שוין בעינן ע"כ. ומהרד"ך בבית ל"ב נחלק עליו וכתב שכשיש אומדנא דמוכח' כונת המתקנים אע"פ שאין במשמעות הל' כל זה מוסיפין וכוללים בל' הכתוב בהסכמה מכח האומדנא אע"פ שאינו ל' כולל. והרבה להביא ראיות על זה ע"ש וע' בתשו' הרשב"ץ ז"ל הביאה מרן בי"ד סי' רי"ח על מי שנשבע שלא יעש' יין למכור מפני שהעלילו עליו דאע"ג דאינו כולל ל' זה אלא שלא יעשה מכאן ולהלאה אע"פ כן מכח האומדנא כללינן בל' זה גם מה שעשו. וע' בתשו' הראנ"ח ח"א סי' קכ"ד שכתב דאפי' למאן דאמר דלא אזלינן בהסכמות אחר הכוונה אלא אחר הלשון ואין כוללין בהן אלא מה שהוא בכלל הל' אבל מה שאינו בכלל הל' הו"ל דברים שבלב ואי"ד. היינו היכא שאנו באים להוסיף בזה דבר נוסף על הל' מכח האומדנא וטעמא דמלתא משום דהוה ליה כנדרים דבעינן פיו ולבו שוין והכא אע"פ שהיה בלבם כן מ"מ לא הוציאו בפיהם אבל כשאנו באים לגרוע מהל' אדרבא אמרינן שאע"פ שהיה זה בכלל הל' כיון שלא התכוונו לכך אין כאן פיו ולבו שוין דומיא דגמר בלבו להוציא פת חטים והוציא פת סתם שאינו אסור אלא בפת חטים ע"ש ובכנה"ג י"ד סימן רי"ח אות ס"ב ס"ב באורך:

קעז

כתובת אשה בזבורית איכא מרבוות' דס"ל דנדוניא אינה בכלל דנדוניא הוי כחוב ומ"מ לכ"ע בבאה לגבות מהיתומים אינו גובה אלא מהזבורי' מהרשד"ם ח"מ סי' רנ"ו ובסי' שכ"ט כתב לענין אשה שבעלה חלק נכסי' בפני' וא"ל טול זה בכתובתיך ושתק' דמדינא אבדה הכל אין בכלל זה הנדוניא דהויא כחוב. ועוד כתב בסי' שפ"א דקולי כתוב' שאמרו היינו בעיקר הכתובה אך אין בכלל קולי כתובה הנדוניא שהיא כחוב ועיין בא"ה שלו סי' קל"ו ורכ"ז ורמ"א:

קעח

כל היכא שכתוב בספר לשון כל אין כוללין בו אלא דברים דשייכי באותו ענין מהריק"ו שורש י' ועיין הראנ"ח ח"א סימן ט' דף ע"ב ע"א וסימן מ' ד"ע ע"ג ועיין בח"ב סי' ק"א:

קעט

כרם מי שנתן כרם בסתם לא' מבניו והיו בו זיתים רבים אינן בכלל הכרם ולא זכה בהם ואם יש שם שאר אילנות. עיין במשפט צדק סי' י"ז:

קפ

כולל דמהני בשבועה. כתב הרשב"א ז"ל דאין בכלל זה הנודר ואוסר בכלל נכסיו למלוה דכל כה"ג לא חל האיסור בכולל ע"ש סי' רל"ב ובדין דקי"ל דאין שבועה חל על שבועה יש בכלל דין זה אפי' נשבע בשניה בכולל משפטי' שמואל סי' קי"ס:

קפא

כתובה שכתוב בה שהכניסה לו מפ' ופ' דמדינא כל שכתבה היא שטר להם דלעולם תחזור להם החצי מהני לחוב לבעלה להחזיר החצי בין מבעל א' בין מבעל ב', יש להסתפק אי יבם בכלל תנאי זה ואם יש חילוק בין התנה היא מעצמה בין התנו הם נענין יבם ע' בזה בס' מקור כרוך סי' ס' דפ"ד וע' בתשו' מהרימ"ט ח"ה סי' מ"ז:

קפב

כתובה שם כתובה בכמה מקומות הוא שם כולל ואם פינו כתוב בכתובה שעבוד מטלטלי גם על התוספת מ"מ כיון שכתוב דשעבדם לכתובה וננדונייא תוספת בכלל מהריב"ל ח"ס כלל י"ב סי' ס"ו דף צ':

קפג

כתובה לא ניתנה כתובה לגבות מחיים. לא אמרו אלא דוקא גבי בעל ויבם אבל ב"ח אינו בכלל דין זה ובית וחצר המשועבד לכתובת אשה ב"ח גובה הימנו תשובות הגאונים סי' רע"ט וע' מהר"י וייל סי' ע"ח:

תוכן העניינים

קהלת יעקב - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה