אור ברסלב
קהלת יעקב - ב כל דבר שהיה בכלל וכל שלא היה בכלל › אות ח

קהלת יעקב - ב· רבי ישראל יעקב אלגאזי

כל דבר שהיה בכלל וכל שלא היה בכלל · אות ח

אות ז

קסד

חרם כ' מהרימ"ט ח"מ סימן ל"ב על קהל שהסכימו שלא יוכל שום אדם לומר לחבירו מוחרם ומנודה שאין ת"ח בכלל שמן הנר' מלשון ההסכמה שכתוב בה שלא יאמר אדם לחבירו משמע שלא נעשתה אלא לבין אדם לחבירו ואין ת"ח בכלל שאין בעלי בתים חבירו של ת"ח כ"ש למי שנתמנה פרנס על הצבור שיכתבו ע"ז ששום אדם לא יוכל לומר לחבירו שהרי מצאנו בפרק חלק שהקפיד מנשה בן חזקיהו כשאמר רב יאודה עליו נפתח בחברין ואתחזי ליה וא"ל חברך וחברא דאבוך אנא. ורב הונא הקפיד על רב ענן ששלח לו הונא חברין בפ' מציאת האשה כ"ש שאין חכם שמלמד תורה ברבים בקהל בכלל חבר אלא בגדר רב וכן כשאמרו הלכה כרע"ק מחברו דייקינן מחבירו ולא מרבו. וכתב עוד שם שאין במשמע ל' שלא יוכל שום אדם לומר מוחרם ומנודה שכיוונו על מי שינדה בפי' שאפי' תלמיד קטן בזמן שנידה כהלכ' נדויו נדוי ולא אמרו אלא שלא יקרא אותו בשם מוחרם ומנודה בין בדרך כעס בין בדרך שחוק שאין בשם זה ל' נדוי אלא הכונה שבא לבזות את חבירו ואינו מכוון לנדו' וע"ז התקינו שלא ידברו עתק בגאוה ובוז לכנות שם של גנאי לחבירו אבל לא הוזקקו לתקן שלא ינד' שאם כדין נדה תע"ב ואם שלא כדון מילתיה כבר אמורה שהוא בר נדוי:

קסה

חתן כתב מהראנ"ח ז"ל ח"ב סי' צ"ח על מי שנשבע שאם ימכור ביתו לא ימכור אלא לראובן בדמי קנייתו אשר קנאה ממנו ושאל הנשבע שאם יתן הבית לחתנו לנדוניית בתו אם הוא בכלל התנאי כאלו מוכר אותו לאיניש בעלמא או לא והשיב דכיון דיש שבועה בתנאי לכתחלה אסור לו לתתו לחתנו כלמכור לאיניש בעלמא דהא קי"ל דבעל בנכסי אשתו לוקח הוי וכ"ש אם נתן לו הבית במקום מעות נדוניא שרגילים לוקח לחתניהם דהנך מעות נראה ודאי דכדידיה דמי ובפ' מרוב' דף ע"ט ע"א לענין דינא דטביחה ומכירה מפרש דחליפין ושאר גווני טובא דהוו בכלל מכרו וכן כתב הרד"ך בית ל"ב ח"ג בשם המרדכי ז"ל ומהרשד"ם ח"מ סי' רנ"ו כ' מי שנשבע שלא למכור בית שלו כי אם ל' דאין ירושה בכלל ששבועת פיו ולבו שוין בעינן שצריך שיוציא בשפתיו מה שיש בלבו וא"כ י"ל שאפי' שכפי הכונה גם זה היה נכלל בענין השבועה הלשון אצל בני אדם אין כאן רמז מכר כלל ובגדרים ובשבועות הלך אחר לשון בני אדם עש"ב בעיקר הדין:

קסו

חזקה דאין אשה מעיזה פניה בפני בעלה לאו דוקא בקידשה עצמה לו אלא אפי' בארוס' שקידשה אביה קטנה ופשטה וקבלה הקדושין בפני ארוסה ישנ' בכלל חזק' זו. מ"ל ה' אישות פ"ד הי"ג ועיין בתשו' הרשב"א סי' תקס"ח:

קסז

חזקה דיש לבן בנכסי האב כשאינו סמוך על שלחנו ומ"מ אינו מקפיד עמו למחות ואין ראיה ממה שלא מיחה בכלל זה ישנו נמי חתן בחמותו מהרשד"ם ח"מ סס"י רנ"ב מתשו' תה"ד:

קסח

חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות דוקא באיש אמרו ואין אשה בכלל זה דאתתא לא מפקדא. כך מצאתי בתשו' הרד"ך בית ט' ח"ו. וכן ראיתי בס' לקט הקמח חא"ה דקפ"ט ע"ג כ' בשם הרדב"ז וכן נר' מתשו' פ"מ ח"א סימן ך' ובס' בני חיי אה"ע סי' ל"ח הביא פלוגתא דרבוותא בזה ובס' משנה למלך פרק י' מה' גירושין הלכה י"ח העלה דאחד האיש ואחד האשה ישנה בכלל חזקה זו והיא גם היא תחת שם כולל דאין אדם עושה בב"ז ע"ש:

קסט

חומרא שאמרו נותנים עליו חומרי מקום שיצא משם ואם אין דעתו לחזור רשאי להקל כקולי המקום שהלך לשם אין בכלל זה רבים הבאים למקום המקילין דלא שייך בהו קמא קמא בטיל ולא אמרו אלא ביחידים מהריב"ל ח"ג סי' י"ד:

קע

חזקה דקי"ל דהני דבי ריש גלותא דלא מחזקי בן. אין בכללן אנשי' הנכנסי' בפתחי שרי' ומלכי' ומהני להו חזק' מהריב"ל ח"א כלל ט"ו סס"ו דק"ה מתשו' הרא"ש ז"ל:

קעא

חרם סתם ע"כ מי שיודה עדות לראובן אין קרובי ראובן בכלל החרם מה"ס דעדות אינ' בקרובים וכיון שאינן בכלל א"צ שיוציא' בפי' מכלל החר' הרשב"א סימן תרנ"ז:

קעב

חיה בכלל בהמה לכל דבר כדאי' בחולין דע"א וכ' הריב"ש בתשו' דחיה בכלל בהמה לכל דבר חוץ מחלבה וגדולה מזו כ' בשם בעל העיטור שאין מכסי' דמה עד שבודקין אותה שמא תמצא סירכא בריא' ונמצאה ברכה לבטלה הרדב"ז כ"י סתס"ג וע' בפ"ק דקדושין ד"ג ע"א גבע כוי:

תוכן העניינים

קהלת יעקב - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה