אור ברסלב
קדמוניות היהודים ספר א › פרק כ

קדמוניות היהודים· יוסף בן מתתיהו

ספר א · פרק כ

פרק יט

תשובת יעקב לארץ כנען.
ויעקב הלך לדרכו ויראו אליו מלאכי אלהים ויבטיחוהו רב טוב לימים יֻצָרוּ, ויקרא יעקב שם המקום ההוא מחנה אלהים (מחנים). אך בטרם בואו ארצה כנען, חפץ לדעת אם שב אף עשו אחיו ממנו, וישלח מרגלים אל עשו ארצה שעיר לחקור ולדרוש אם הוא שונא לו כמלפנים, ויצו את המרגלים להגיד לעשו כי ברצון נפשו עזב את ארץ מולדתו, לבל ישב בארץ אחת עם אחיו אשר חרה אפו בו, אך עתה אחרי עבור שנים רבות יקוה כי שב אפו ממנו ויואיל לשבת אתו שבת אחים, ועל כן הוא שב לארצו ויפקיד ביד אחיו את נפשו ואת נפשות נשיו ובניו וכל רכושו אשר רכש בעמל ידו, ולהצלחה גדולה מאד תחשב לו אם יואיל אחיו לחלק עמו כל הונו ורכושו.. כשמוע עשו את דברי המרגלים, שמח שמחה רבה וילך לקראת יעקב עם ארבע מאות אנשים נושקי נשק. אך יעקב ירא מאד בהודע לו כי עשו הולך אליו עם אנשי חיל מזֻינים, ובכל זאת בטח בה׳ וישען עליו כי ישמרהו מכל רע, ובין כה וכה עשה תחבולות להציל ממות נפשות אנשי ביתו, ויחץ את העם אשר אתו לשני מחנות, האחת תסע לראשונה, והשניה לאחרונה, באמרו כי אם יתנפלו אנשי חיל ההם בחרב על המחנה האחת להכותה, תחיש מנוס ומפלט לה אל המחנה השנית. אחרי כן שלח ביד עבדיו מנחה לעשו אחיו מן הבקר והצאן ומן הגמלים והאתונות והעירים אשר האמין כי ייטבו בעיני עשו בגלל יקרתם וחין ערכם, ויתן אותם ביד עבדיו עדר עדר לבדו, ויצום לשום רוח בין עדר לעדר, למען הגדל את המנחה בעיני עשו, ויקו כי במנחה הזאת יכפר את פני אחיו אם לא שב עוד אפו ממנו. גם צוה את העבדים ההם לדבר דברי שלום ודברי אהבה וידידות עם עשו בפגשם אותו.

אחרי עשותו את התחבולות ההן, קם יעקב בלילה ההוא ויעבר את נשיו וילדיו את מעבר יבק, גם העביר את כל אשר לו, ויותר הוא לבדו וישא את עיניו וירא והנה מראה כדמות אדם הולך הלוך וקרוב אליו להאבק עמו, אך בהאבקם יחד גבר יעקב וינצחהו. אז גלה האיש ההוא את אזן יעקב כי לא בן אדם התאבק עמו כי אם מלאך אלהים, ובהתגברו עליו אות ומופת הוא לו כי יחילו דרכיו בימים הבאים וכל אשר יעשה יצליח, גם בניו ילכו מחיל אל חיל ולא יכלו לנצח, וכל רב ושליט תחת כל השמים לא יעצר כח לכלותם מעל פני האדמה. ויוסף עוד לדבר ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך, כי אם ישראל, כי שרית עם מלאך אלהים ותוכל לו. כדברים האלה נבא המלאך ליעקב, כי בהודע ליעקב כי מלאך ה׳ נצב עליו, האיץ בו לגלות לו את אשר יקרה אותו בימים הבאים אחרי הדברים האלה נעלם המראה מעיני יעקב, ויעקב שמח בלבו על המראה הגדול הזה ויקרא שם המקום פניאל, כי ראיתי אלהים פנים אל פנים, ויעקב היה צולע על ירכו כי נגע המלאך בכף ירך יעקב בגיד הנשה בהאבקו עמו, על כן לא אכל עוד יעקב את גיד הנשה אשר על כף הירך, וגם אנחנו לא נאכל ממנו עד היום הזה.

ויהי כשמוע יעקב כי עשו לא רחוק עוד ממנו, מהר ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות, וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה, ואת לאה וילדיה אחרונים, ואת רחל ואת יוסף אחרונים, והוא עם אנשיו עברו לפניהן, לבעבור הרחק את נשיו וילדיו ממקום המלחמה אשר ילחמו הגברים אם יתנפל עליו עשו בחרב. אך בגשתו אל אחיו, אשר לבו שלם עמו, השתחוה לפניו ארצה, וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צואריו וישקהו, ויבכו. ואחרי אשר ראה עשו את נשי יעקב ואת ילדיו, ואחרי שמעו את כל הקורות אותו, חפץ לשלח אותו ואת כל אשר לו ולהביאם אל יצחק אביהם. אך יעקב אמר אליו כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות, ועל כן עליו להתנהל לאט עד אשר יבוא אל אחיו שעירה, וישב ביום ההוא עשו לדרכו אל הר שעיר אשר ירש אותו בחרבו ובקשתו ואשר נקרא על שמו בהיותו איש שָׂעִיר.

תוכן העניינים

קדמוניות היהודים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה