אור ברסלב

קדושת יום טוב חלק א· רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים

תצא

שופטים

כי תלא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו. יתבאר עפימ"ש בספר בני יששכר ובס' אגד"כ כי סגולת עבירה לשמה היא להפיל שונאי ישראל כי בעת שישראל עושים מצות ומעשים טובים ירד הטוב והשפעה על כל פנים שגם אוה"ע יהנו מהטוב הנשפע כשזה הללו את ה' כל גוים. בזמן כי גבר עלינו חסדו. ולהיפך בהיפוך בעת שישראל עושים ח"ו עבירות תבא הרע על כל פנים א"םכ איפוא האיך יכולים להמשיך רק רע לשונאי ישראל זהו רק ע"י עבירה לשמה שהכוונה הוא טוב לישראל וע"י המעשה העבירה רעה תבא עליהם. והדברים ארוכים אצלינו בפ' בשלח בביאור דברי המדרש א"ל הקב"ה למשה הים סוער והשונא רודף ואתה עומד ומכבה בתפלה עיי"ש והנה ידוע מספה"ק אשר העבירה מכונה בשם יציאה ועיין בסה"ק נועם אלימלך פרשה זו. ומעתה זה שיעור הפ' כי תצא היינו שתעשה עבירה אבל כוונת העבירה תהי' למלחמה על אויביך כשתצרך ללחום את שונאי ישראל וכונתך תהי' לשמים אז ונתנו י"א בידך כי גדולה עבירה לשמה. ובכח סגולתה המה יפלו ואתה תעמוד ושבית שביו וק"ל:

מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת לה' א' נדבה אשר דברת בפיך. כבר דקדקו על כפל הלשון מוצא שפתיך תשמר. ועשית כאשר נדרת. גם קרי לי' נדר וקרי לי' נדבה. ואפ"ל דהנה מודעת זאת אשר אין לך אדם שאין לו שעה וכאשר יעלה על לב האדם איש הישראלי לעשות איזה מצוה ממצות השם אשר תעשינה אולם למיחוש בעי שכאשר תגיע זמן עסק המצוה אשר עלה במחשבתו לעשותה ידיחנו ויסיתנו וימנענו היצה"ר ע"כ זאת העצה היעוצה שתיכף בעת אשר יעלה מחשבת המצוה בלבבו ימהר ויחיש להוציא בשפתיו בביטוי שפתים שהנני מקבל עלי לעשות המצוה ואז אתי עלה מדין ותורת נדר שהוא בבל יחל דברו כמש"ה נשבעתי ואקימה לשמור משפטי צדקיך ומכאן סמך רב גידל א"ר שנשבעין לקיים המצות דשרי לי' לאינש לזרוזי נפשי' בפ"ק דנדרים עיי"ש ועיין בייטב לב פרשת ראה שפי' האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני ה"ז צדיק גמור ולא אמר הנותן היינו להכוונה הנ"ל שאומר כדי להסיר ממנו המונע ומיישב בזה קושי' התוספת מהא דתנן אל תהי' כעבדים וכו' עייש"ב אמרי נועם. ועפי"ז ישבתי הקושי' עמא פזחא שהקדימו נעשה לנשמע שמהמורא אשר עלה על ראשם פן ידיח אותם היצר לקבל עליהם התורה והמצוה קפצו ופצו פה ואמרו נעשה קודם לנשמע כדי שיהי' מחויבים ועומדים מצד הקבלה. וזש"ה מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת כאשר קבלת עליך המצוה לעשותה ה"ה אצלך בנדר ואין אתה בן חורין להבטל ממנה וגמר אומר אם. נדבה אשר דברת בפיך כלו' שלא היית מחיוב ועומד מקודם רק ע"י נדבת פיך עכ"ז מחיוב אתה לקיים מוצא שפתיך לאשר שדברת בפיך והבן:

תוכן העניינים

קדושת יום טוב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה