קדושת יום טוב חלק א· רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
תבוא
ואמרת לפני י"א בערתי וגו' לא אכלתי באוני ממנו וגו' שמעתי בקול ה' א' עשיתי ככל מצותך אשר צויתני. ונראה לכאורה שמצות הבאת ביכורים הי' ברום לב בפאר והלל שקיים ככל אשר צותה עליו התורה ולכן מן הדין מבקש השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל וכו' כאשר נשבעת לאבתינו וגו' וכן פרש"י ז"ל בהדיא על השקיפה וגו' עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שעליך לעשות שאמרת אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם. וי"ל דהלא מצות הבאת ביכורים הי' בהכנעה ושפלות כאמרם ז"ל עה"פ וענית ואמרת לפני ה"א שהוא עונה כאדם פחות שקבל טובה גדולה ממלך שמענה עצמו לפניו בלב נשבר כ"כ הוא יכניע עצמו לפני ה' וכ"כ הרמב"ם ז"ל שעיקר טעם מצוה זו ההכנעה וההשתעבדות אל השי"ת עיי"ש. ונ"ל בס"ד בהקדם לפרש הפ' והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' א' לך את הברית. אשר נשבע לאבותיך ודקדקו המפו' שמאחר שישמעו וישמרו ויעשו כל המשפטים יש להם זכות עצמם ול"ל זכות אבות. ויתבאר ע"נ עפ"י הגמ' שבת פ"ח א"ר אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה ב"ק ואמרה להן וכו' ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברישא עושי והדר לשמוע ביאור הדבר עפימ"ש בגמרא (ברכות כ') קמאי הוו קא מסרי נפשי' אקדושת השם אנן לא מסרינן נפשינו אקדושת השם. כי אבותינו קבלו עליהם כל מה שבגדר אדם לעשות עד כלות נפשם ונשמתם באהבה בכל לבבם בנפשם ומאודם לעשות נ"ר לפני מי שאמר והי' העולם וע"כ הי' ביכלתם להקדים נעשה לנשמע משא"כ אנן דלא קא מסרו נפשינו אקדושת השם ונתקלקל בידינו האי נעשה ונשמע (ועיין במד"ר פ"ז עה"פ ולא נתן לכם לב לדעת) וא"כ אנו מקדימים נשמע קודם לנעשה ברישא לשמוע בקול דברו והדר עושי דברו וז"ש והי' עקב ר"ל לבסוף רמז על של עתה תשמעון ושמרתם ועשיתם ר"ל ברישא תשמעון ואח"כ ועשיתם. ושמר ה"א לך את הברית אשר נשבע לאבותיך ר"ל יעשה למען זכות אבותינו שמסרו נפשי' אקדושת השם והקדימו נעשה לנשמע והבן. ובזה יל"פ הפ' הנ"ל בטו"ט לא אכלתי באני ממנו. שמעתי בקול ה' ר"ל שמוע ברישא. עשיתי ככל אשר צויתני. ר"ל ואח"כ עושי דברו וא"כ לאו להתפאר בא בזה אלא אדרבה בהכנעה ושפלות ובלב נמוך בא להתודה שלא קיים המצוה במסה"כ כמו אבותינו שמסרו נפשי' אקדושת ה' והקדימו נעשה ונשמע וע"כ מבקש השקיפה ממעון קדשך וברך את עמך. כאשר נשבעת לאבותינו ר"ל שנזכה לברכה בזכות אבותינו כמ"ש ושמר י"א. אשר כשבע לאבותינו דהם קיימו המצות במסה"ל וזכותם יעמוד לנו ולבנינו עד עולם ונזכה לגאולה שלימה בב"א:
והי' אם שמוע תשמע וגו' ונתנך ה' א' עליון על כל גויי הארץ ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך וגו' יש להבין אמרו ונתנך ה' א' עליון קודם אמרו ובאו עליך כל הברכות וגו' הלא איפכא הול"ל קודם ובאו עליך כל הברכות ואח"כ ונתנך עליון. ובמד"ר זש"ה לריח שמניך טובים שמן תורק שמך ע"כ עלמות אהבוך יש להבין סמיכת המדרש. וי"ל לדעתי עפימ"ש אא"ז זצוקללה"ה בתפלה למשה (תהלים כ"ב) עה"פ ואני כזית רענן בבית אלהים וגו' עפי"מ דאיתא במדרש תצוה יפה תואר פרי זית קרא ה' שמך למה נמשלו ישראל לזית מה זית אינו מוציא שמנו אלא על ידי כתישה אף ישראל כו' ד"א מה שמן צף מלמעלה ואינו מתערב בשום משקה וכו' וכל א' מישראל יש לו הבחירה אם שיהי' נבדל מאוה"ע בכל הענינים א"כ נתקיים בזה קריאת שם פרי זית שקרא ה' שמו וא"צ לכתישה משא"כ כשאינו נבדל ומתדמה להם במלבושים או בשאר ענינים א"כ בהכרח צריך לכתישה וא"כ יש ב' דרכים במה שנמשלו ישראל לזית א' למעליותא וא' לגריעותא וז"ש יפה תואר פרי זית קרא ה' שמך היינו יפיותו של זית דהיינו המעליותא שיש בזית דאין מעורבין ולא שיהי' צריך כתישה ח"ו וזהו ואני כזית ר"ל בזה נמשל איש הישראלי לזית במה שהוא רענן מושרש בבית אלהים דהיינו מובדל ומופרש מאוה"ע וא"כ א"צ לכתישה עכ"ד (ועי' בפ' תצוה מה שפירשתי שם הפ' ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית וגו' בטוטו"ד) והנה דעת לנבון נקל דאם ח"ו ישראל נמשלו לזית לגריעותא דהיינו כמו זית אינו מוציא שמנו אלא על ידי כתישה א"כ אין שלוה והשקט רק ההיפוך כי מן ההכרח להעמיד עליהם מלך קשה וע"י האוה"ע ליסרם ולהכניעם ולצרפם ולהזכירם לפשפש במעשיהם ולשוב אל ה' משא"כ אם נמשלו לזית למעליותא דהיינו מה זית צף מלמעלה ואינו מעורב בשום משקה אז יש שלוה והשקט עם האוה"ע. וז"ש לריח שמניך טובי"ם שמן תורק שמך ר"ל למעליותא נמשל לשמן דהיינו מה שמן צף למעלה ואינו מעורב בשום משקה כנ"ל וכיון שכן א"צ לכתישה ע"כ עלמות אלו אוה"ע כפי' רש"י אהבוך היינו שיש לך שלות השקט כנ"ל. ובזה כבין מה שהקדים הפ' ונתנך ה' א' עליון על כל גויי הארץ לבא עליך כל הברכות האלה וגו' ר"ל ונתנך ה' א' עליון על כל גויי הארץ שתהי' צף מלמעלה ומובדל ומופרש מהם בכל הענינים ולא תצטרך לכתישה להיות שרוי בצער ויסורים בשביל להבדיל אותך מהם אלא אדרבה ובאו עליך כל הברכות האלה והשגוך וגו'. וזהו סמיכת המד"ר לריח שמניך טובים שמן תורק שמך ר"ל למעליותא נמשלו ישראל לשמן שצף מלמעלה ואינם צריכים לכתישה וע"כ עלמות אהבוך שתשב בטח בדד ושאנן בשלוה והשקט ונזכה לגאולה שלימה בב"א: