אור ברסלב

קדושת יום טוב חלק א· רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים

קרח

שלח

ויקח קרח וגו' במדרש מה ראה קרח לחלוק על משה פרשת פרה אדומה ראה. וצריך ביאור. ונ"ל עפי"מ שמבואר בזוה"ק (פ"ז ובריש פ' חוקת) שקרח רצה לעשות משמאל ימין שרצה שיהי' העבודה בלוים שהם שורש הדין ובחי' השמאל ולא בכהן שהוא דרגא דחסד בחי' ימין (עיין מה שכתבנו לעיל בפ' וישלח) והנה כבר ידעת מ"ש מרן האר"י ז"ל שקרח עתיד לעלות ונרות בסו"ת של צדי"ק כתמ"ר יפר"ח ובספר הליקוטים בליקוטי יחזקאל בדרוש הפ' והחיות רצוא ושוב כתב הרב ז"ל וז"ל והנה יחזקאל הי' משורש קין וכבר הודעתיך כי קין הוא הבכור שנוטל עטרת הכהונה כידוע אלא שאח"כ ניטלה הכהונה מבכורים וניתן לכהנים וכו' כי מעלתם גבוה מן החסדים בסוד אשת חיל עטרת בעלה וכו' נמצא כי הלוים היו ראוים להיות כהנים וכו' ואמנם בעוה"ז ששורש הבל הם החסדים יותר נקיים ורובם טוב לכן הם כהנים אבל לע"ל שינקה קין ויטהר יחזור לבכורתו באופן שהכהנים יהי' לוים והלוים כהנים ולפי ששום אחד לא דבר בענין העבודה שלע"ל זולת יחזקאל לכן הי' מתנבא הדבר הזה ואמר הכהנים הלוים שהלוים יחזרו לכהנים וכו' ויחזקאל הי' משורש קין וכו' כי לו משפט הבכורה והכהונה לכן הי' מתנבא על נבואה זו וכו' ע"כ הרי לפניך מפורש בדבריו שלע"ל נשמות בני הגבורות יתעלו על נשמות החסדים והעבודה יהי' בלוים כי יטהר הגבורות לגמרי ורוח הטומאה יעבור מן הארץ. ושוב אין חשש כי בהתעלות הגבורות יאחזו החיצונים בהם כי אין שטן ופגע רע בעולם וקרח יחזור לבחי' צדיק כתמר כי כאשר רצה בדעתו כן יהי' והוא משורש קין ויטהר ויתעלה למעלה למעלה כאמור. ועיין בבמ"ח עה"ת שהאריך והרחיב הדברים עיי"ש. ואתיא בזה הכלל כי קרח רצה עתה לעשות משמאל ימין כמו שיהי' לע"ל בעת הגאולה בבי"א ובזה טעה קרח אכן להבין הענין דמה ראה לטעות בענין הפיכת שמאל לימין אפשר לומר לדעתי עפי"מ שדקדקו להלן בפ' זאת חקת התורה וגו' ויקחו אליך פרה אדומה וגו' דיש להבין למה כינה הפ' מצוה זו בשם כללות התורה הול"ל זאת חקת הפרה אכן אפשר לומר עפ"י הידוע דטמא היא מורה על בחי' השמאל ושורש הדינים והיפוכו היא בבחי' הטהרה שבא משורש ימין וממקור החסדים והנה בפרה אדומה מצינו שמטהר טמאים ומטמא טהורים והיינו שיש יכולת להתגבר בחי' הטהור ושורש הימין על בחי' הטמא והשמאל וגם להיפוך כ"ז היא רק ע"י התורה יוכל להתגבר על כל אלה צדיקים ילכו בה וכו'. וז"ש זאת חקת התורה וגו' ויקחו אליך פרה אדומה והיינו שע"י כח התורה יוכל לעשות כל ההתנגדות שיש בפרה אדומה לטהר טמאים ולטמא טהורים כנ"ל:

והנה קרח כשראה זאת עינו הטעתו לומר שע"י התורה יוכל בכל עת ובכל זמן להפוך משמאל לימין כמו שפירשנו בפ' זאת חקת התורה. ועי"ז יצא לחלוק על משה רבע"ה שרצה שיהי' עבודה בלוים שהיא שורש הדין ובחי' השמאל לא בכהן דרגא דחסד כטעם תמיך ואוריך לאיש חסידך בחי' הימין ובנקל יוכל להתגבר ע"ז ע"י כח התורה כנ"ל. אבל באמת טעות הי' בידו כי שם אצל פרה אדומה נאמר חקה וגזירת הבורא ית"ש היא שם דוקא ולא במקום אחר ואך לע"ל בעת הבוק"ר שיהי' הגאולה השלימה העתידה להיות בבי"א אז יתגברו הגבורות ובחי' השמאל על בחי' הימין ויהי' העבודה בלוים וכדעת קרח. וזה כוונת המדרש מה ראה קרח לחלוק על משה פרשת פרה אדומה ראה והיינו שראה פרשת פרה אדומה שע"י כח התורה יש יכולת להתגבר משמאל לימין ובזה טעה כנ"ל. וע"ז השיב משה לו שטעות היא בידך ואך בוקר ר"ל שלעתיד לבא אז ויודע ה' את אשר לו וגו' והקריב אליו והיינו שאז יתהפך מימין לשמאל ויחזור העבודה להלוים כרצונך עתה והבן:

ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע ה' את אשר לו. כבר דקדקו המפו' על הלשון ובתוכם ה' מה הכוונה בזה וגם בתשובת משרע"ה בקר וידע ה' את אשר לו ועי' רש"י. ויל"פ עפ"י המבואר בסה"ק דקרח הי' רוצה שיהי' בימיו עולם התיקון מה שיהי' לעתיד בב"א ובזוה"ק אי' כהנא הוא מסטרא דימינא ולואי מסטרא דשמאלא אר"י שמאלא אתכליל תדיר בימינא וקרח בעי לאפכא ימינא לשמאלא שיכלול הימין בשמאל וכו' וכבר רמז האר"י ז"ל צדיק כתמר יפרח בסו"ת קרח שלעתיד באמת יהי' כן כמ"ש עה"פ והכהנים הלוים דלעתיד יתעלו הגבורות למעלה מן החסדים וכו' והדברים עתיקים ולדרכנו נאמר באופן זה מה שרצה קרח שיהי' בימיו מה שיהי' לעתיד דהנה על לעתיד כתיב ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים וגו' א"כ אז לא יצטרך אדם לזולתו להניק לו מחכמתו ולהורות לו הדרך לעבוד את ה' כי כולם ידעו אותו ויכירו וידעו את כבוד מלכותו וכ"א יבין וישכיל האיך ובמה יעבוד את ה' מבלי שיצרך להשפעות זולתו אבל עתה הנה כל אחד לומד מזולתו וכמו שפי' מוהר"י אלבו בס' העיקרים אל יתהלל חכם בחכמתו. עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל וגו' ר"ל שלא יתהלל החכם בחכמתו דייקא להחזיקו לעצמו. השכל וידע אותי כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי ר"ל להשפיע ולהניק מחכמתו לזולתו כי כן הי' כוונת הבריאה. וכעין זה כתב הבינה לעתים עה"פ שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו דייקא לאחרים כנודע. והנה קרח רצה שיהי' כמו לעתיד שכל אחד לא יצטרך לאחר ומשום זה התרעם על משה ואהרן אשר המה מנהיגי ישראל ורוצים שיהי' ישראל כפופים תחתם אחרי כי מהם ילמדו לדעת את ה' אבל הוא רצה שכל א' ישכיל מעצמו ולא יצטרך שום אדם לזולתו כמו לעתיד. וז"ש ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים מעצמם ובתוכם ה' שהשפע חכמת אלוקי באה בהשואה לכולם א"כ ומדוע תתנשאו על קהל ה' הלא המה א"צ לכם וידעו את ה' מעצמם. והשיבו משה רבע"ה בקר וידע ה' את אשר לי"ו דייקא מי שכוונתו רק להחזיק החכמה לעצמו בלבד ולא ירצה להשפיע לזולתו כי באמת כן הי' כוונת הבריאה כמו שנאמר כי באלה חפצתי כמבואר:

ובזה יובן המדרש הובא בספר אוהב ישראל ויקח קרח לקל מקח רע לעצמו ור"ל שלקח מקח רע במה שהי' רוצה שיהי' כל אחד לעצמ"ו ולא יצטרך אדם לזולתו להורות לו דרכי ה' ובאמת לא כן הי' כוונת הבריאה. ומן האמור יל"פ דברי נעים זמירות ישראל הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם והמטים עקלקלותם וגו' והנה לבא למדרגה זו להשפיע לזולתו היא רק ע"י מי שיש בו מדת ענוה כמו שמצינו אצל אברהם אע"ה דא"ל הקב"ה אהבת צדק לצדק בריותי ע"כ משחך שמן ששון וגו' (כן דרשו במדרש פסוק זה על אברהם) וכמו שהאריך בזה א"א מרן זצוק"ל בספר ייטב לב דכל האוהב דבר א' ישנא הדבר המתנגד אליו וע"כ השכל גוזר כי לפי רוב צדקות הצדיק ישנא את מי שאינו הולך בדרך הישר והנה אברהם אם כי הי' אך טוב וצדיק ביקש רחמים על הסדומים באהבתו ובחמלתו עליהם כי צריך לדון את חבירו לכף זכות ולראות בכל פעם מעלות חבירו ולא חסרונו עיי"ש בפ' לך:

וז"ש הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם ר"ל שבלבבם יחזיקו כל ישראל לישרים וטובים ועי"ז והמטים עקלקלותם היינו שיכולים להשפיע לזולתם ולהשיב רבים מעון להטותם מן הדרך אשר קלקלו בו וממילא יוליכם ה' את פועלי און ויהי' שלום על ישראל כי באם לא תקנו אשר קלקלו ע"ז נאמר אין שלום בעצמי אבל כשהם המטים עקלקלותם אז יהי' שלום על ישראל והבן:

רב בכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' וגו' וידבר אל קרח וגו' בקר וידע ה' את אשר לו וגו' יתבאר עפ"י אמרם ז"ל (פסחים ס"ח) כתוב אחד אומר עצרת לה' אלקיך וכתוב אחד אומר עצרת תהי' לכם ר"א אומר או כלו לה' או כלו לכם ר"י סבר חלקוהו חציו לה' וחציו לכם ע"כ ופי' נ"ל עפ"י מ"ש בספרים של צדיקים דהכלל הוא בכל הדברים צריך שיהי' האדם ענו ושפל רוח וכמ"ש עקב ענוה יראת השם דעיקר בכל הדברים אשר יעשה אותם אדם בקדשי שמים ובשאר ענינים שישפיל דעתו ומחשבתו לפני הקדוש ב"ה ויהי' בבחינת מה אני שפל רוח וכו' ואז יזכה שתשכון עליו רוח ה' וכמ"ש אני אשכון את דכא וגו' והנה ב"פ מ"ה בגימט' לכ"ם ונקדים מה דאי' עוד בסה"ק דהשם הוי' ב"ה מורה על ענוה וכמ"ש כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו. שהשם הוי' ב"ה היא מעט הכמות כי במספרו וגם המלואים של האותיות הם מועטים מכל השמות הקדושים אכן הוא רב האיכות כי הוא עולה בקדושתו מכל השמות הקדושים. והיינו שאמר עצרת תהי' לכ"ם חלקהו היינו שתחלק את תיבת לכ"ם לשנים ויהי' חציו מ"ה המורה על ענוה חציו לה' הוי' ב"ה המורה ע"ז וחצי השני תהי' לכם לצרכיכם. וזה פי' הפ' ועתה ישראל מ"ה ה' א' שואל מעמך ירצה שאינו מבקש ממך רק שתהי' בבחי' מה עניו ושפל ברך ואז יהי' ליראה את השם הוי' ב"ה המורה ג"כ ע"ז וללכת בדרכיו:

והנה קרח שראה גדולות והתנשאות של משה ואהרן אמר רב לכ"ם דהיינו שאתם גדולים ורב בגדולה מלכ"ם דמורה על שפלות וענוה לא כן אתם שעוד נעשיתם רב שר וחשוב ואדרבה הנכם מתנשאים על קהל ה' ואינכם במדרגת השפלות. אכן באמת לא כן הי' הדבר וכמו דמצינו והאיש משה ענו מאוד מכל האדם שהוא הי' בתכלית השפלות אשר לא יוכל שום אדם להגיע למדה הזאת ואהרן מ"ה הוא. וז"ש בקר ויודע ה' את אשר לו דהיינו שיתודע לכל מי הוא בבחי' השם הוי' ב"ה המורה על ענוה וזה ויודע ה' את אשר לו אצל מי ולו שייך מדרגות הענוה ומי הוא בבחי' הזאת והבן:

א"י רב לכם כי כל העדה כלם קדשים וגו' ופירש"י והיא מהמדרש כולם שמעו הדברים בסיני מפי הגבורה ומדוע תתנשאו. לא אתם לבדכם שמעתם בסיני אנכי י"א כל העדה שמעו ע"כ וצל"ד דמה תלוי זה בזה שכיון שכל העדה שמעו אנכי מפי הגבורה עבור זה לא יאות המלכות למשה והכהונה לאהרן רק לקרח. ונראה ביאור הדברים עפי"מ שעמדו המפו' בטעם הדבר דאמרו חז"ל (עירובין כ"ב) היום לעשותן ומחר לקבל שכרן דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא. וקשי' להו הא השי"ת שומר משמרתה של תורה והרי כתיב ביומו תתן שכרו ולא תלין פעולת שכיר. וניחא להו עפי"מ דאיפסקא הלכתא בחו"מ סי' של"ט האומר לשלוחו שכר לי פועלים ושכרן ואמר להם שכרכם על בעל הבית אין שום אחד מהם עובר על בל תלין. וידוע כי תור"ה הוא מנין תרי"א מפי משה שמענו ושכרן על ידי שליח וליכא בל תלין אבל על השנים מפי הגבורה איכא בל תלין ומגיע שכר בעוה"ז והם אנכי ולא יהי' לך יסוד האמונה וזה שאמרו אין ישראל ניזונין אלא בזכות האמונה עכ"ד (עיין בדברינו לעיל פ' ויצא):

והנה איתא בחוה"ל בסוף שער הבחינה דמה שאדם עושה מצות ומע"ט ה"ה עוסק בשל עצמו אבל מה שעוסק בענייני גשמיות ה"ה כאלו עושה בשל אחרים. ועפי"ז פירשו בסדש"ש ובנועמו"ג פי' הפ' ואיש את קדשיו לו יהי' איש אשר יתן לכהן לו יהי' שעיקר עבודת האדם צריכה להיות רק עבור חלק הנשמה וזהו שלו מכל עמלו עכ"ד ונאמר שזה הי' טעות של קרח כי הי' סבור שזה מה שמעלה משה ונתעלה לגדולה היא חלף שכרו קבלת התורה כי הוא שמע התורה לא ע"י סרסור רק מפי הגבורה א"כ מגיע לו השכר בעוה"ז (וכ"כ מצינו י"ג דברות נאמרו לאהרן) א"כ הוא שכר להם חלף עבודתם בעוה"ז משא"כ ישראל שאצלם הי' קבלת התורה רק ע"י שליח ואין מגיע להם שכר בעוה"ז וקרח שפקח הי' אמר למשה רב לכם היינו הרב טוב שאתם לוקחים לכם לעצמכם הנאת הגוף העוה"ז היא רק בשביל קבלת התורה שקבלתם בסיני מפי הקב"ה אבל אנחנו לא שמענו רק מפי השליח אבל באמת לא כן הוא. כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' גם הם שמעו אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה וא"כ מגיע להם ג"כ שכר בעוה"ז כמו שמגיע לכם ומדוע תתנשאו לקחת לכם לעצמיכם הגדולה יותר משאר קהל עדת ישראל וע"ז השיב לו משה רבינו ע"ה בקר ויודע ה' את אשר ל"ו והיינו כי הדבר לא כן הוא כמו שאתה סובר שלקחתי הגדולה לעצמי חלף שכר קבלת התורה כי באמת שכר מצוה בהאי עלמא ליכא ואין כוונתי בזה להנאת הגוף כמו שעלה על דעתך. ורק בקר ויודע ה' את אשר ל"ו. להנשמה חלק אלוקי ממעל אשר בקרבי. (ועיין בייטב לב מה שכ' בזה לדרכו בקודש) ואמר רב לכם בני לוי. כי אותה אתם מבקשים רק להנאתכם שכר קבלת התורה ובאמת שכר מצוה בהאי עלמא ליכא וא"כ אתה וכל עדתך הנועדים על ה' ולא עלי. ובקשתם גם כהנה והבן:

עוד יתבאר באופן אחר רב לכם כי כל העדה כלם קדשים וגו' ובמדרש יש כששמע דוד שאמר קרח כי כל העדה כלם קדשים נטל הכנור בידו ומנגן ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי ע"כ והיא פלאי. והנ"ל בס"ד עפי"מ דאיתא בספה"ק בני יששכר מאמרי חדשי תמוז אב מאמר א' בשם האר"י ז"ל אשר השם אדני במילואו אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד הנה הוא י"ב אותיות בכל חודש מאיר אות א' מגיע לתמוז אות ד' ולאב אות ל' הרי ד"ל כי אלו הב' חדשים המה דלים בעוה"ר עד אשר השי"ת יגביהם מהרה ומדלה יבצעם ולחודש אלול מגיע אות תי"ו ממילא כאשר יצורף אליהם אלול נתהוה דל"ת פתוחה לשבים והנה מובא בזהר אשר ניסן אייר סיון נפל בגורל לחלק יעקב ותמת אב אלול לחלקו של עשו והנה זה הי' שמחה לעשו שנפל גם אלול לחלקו ולא יהיה יכלת לישראל לעשות תשובה ועשה יעקב כמה מלחמות בתחבולת החכמה ולקח אלול מידו והכינו לתשובה ומתהוה דלת פתוחה לשבים וזה פי' הפסוק ארוממך ה' כי דלתנ"ו שעשית לי הצירוף של דלת ע"י חודש אלול ולא שמחת אויבי לי היינו עשו שהיה שמח על שנפל אלול לחלקו וכעת הוא חלק יעקב להרים קרננו בתשובה שלימה עכדה"ק:

ועפי"ז אמרתי לפרש הפ' על כן קראה שמו יהודא ותעמוד מלדת. דהנה מה שאנו צריכין כעת לצירוף של דלת היינו משום כי עוד לא הגיע זמן התיקון ואין הדבר תלוי אלא בתשובה. אכן לעתיד בזמן הגאולה שלימה במהרה בעת שיהיה זמן התיקון לא צריכין תו להצירוף של דלת וזשה"כ על כן קראה שמו יהודא והיינו כי ממנו עתיד לצאת משיח בן דוד שע"י יהיה הגאולה העתידה במהרה והתיקון השלם ואז ותעמוד מלד"ת לא צריכין לצירוף של דל"ת:

והנה איתא בספר קהלת יעקב אות קרח ואות עקיבא שקרח טעה וחשב שכבר העדה כלם קדושים שרצה שיהיה אז זמן התיקון וזה כי כל העדה כלם קדושים אכן באמת לא היה עוד הזמן הראוי וזה שאמר לו משה רבינו ע"ה בקר היינו בזמן של הגאולה אז ויודע ה' את אשר לו עיי"ש. וז"ש המדרש כששמע דוד שאמר קרח כי כל העדה כלם קדושים. והיינו שרצה שיהיה אז התיקון השלם והשיב לו משה בקר ויודע ה' את אשר לו. כי כעת עוד לא הגיע הזמן וצריכין עוד לתקן את מעשינו לטובה ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ויהיה ע"י הצירוף של דל"ת ע"כ אמר ארוממך ה' כי דלתנו שעשית לי הצירוף של דל"ת פתוחה לשבים להטיב מעשינו ודרכנו בתשובה שלימה במהרה:

א"י בכוונת המדרש הנ"ל כששמע דוד שאמר קרח כי כל העדה כלם קדושים וכו' ארוממך ה' כי דלתני ולא שמחת אויבי לי. בהקדם דברי אביי ביבמות (דף כ') המקיים דברי חכמים נקרא קדוש וכו' קדש עצמך במותר לך. והנה מה שאמר קרח בכאן כל העדה כלם קדשים קשה לכאורה דמה בכך שכל העדה כולם קדושים הכי בשביל זה א"צ לשמוע למשה אדרבה היא הנותנת אם ישמעו לקולו יקראו קדושים מטעם כל המקיים דברי חכמים ע"כ הקדים ואמר כי כל העדה כולם קדושים כבר הם בקדושתם כמו אתה וא"כ מדוע תתנשאו על קהל ה'. אכן באמת הי' הבדל וחילוק גדול בין קדושת משה לקדושתם כי הם הי' מתכוונים בקדושתם להנאת עצמם וכמו"ש להם משה רב לכם בני לוי. אבל קדושת משה רבע"ה הי' רק לשם קדושת שמו יתב' כמ"ש בקר ויודע ה' את אשר לו. וכמבואר כ"ז בסה"ק ייט"ל לאאמ"ו זצוק"ל וא"כ כיון שהם לא התכוונו בזה רק להנאתם לא יתואר להם לקרוא בשם קדוש כי עיקר כח ומעלה בזאת הקדושה אם מכוונים בזה לקדושת הקב"ה כדי שיצמח מזה כבוד שמים וכמ"ש קדשים תהי' כי קדוש אני ה' בשביל כי קדוש אני ה' באופן זה ועל כוונה הזאת תהי' ג"כ קדושתכם (ועיין בייט"ל פ' קדשים ביאור הפ' עד"ז) ולא באופן אחר ומחשבה אחרת כי אם יכוונו להנאתם אזי ח"ו יגרום להם רעה גדולה וכמעשה שהי' בקרח ועדתו. וז"ש המדרש כששמע דוד שאמר קרח כי כל העדה כולם קדושים אכן באמת לא הי' עוד בתכלית השלימות כי הי' כוונתם להנאת עצמם. ועיקר הקדושה אשר יאות לו להאדם הוא רק אם מתכוין בזה לקדושת שמים בלתי הנאת עצמו כלל כי לולא זאת יפול ברשת היצר האויב הרע הזה. וע"ז אמר ארוממך ה' כי דלתני שארומם ואהלל לה' על שהגבהתני. ולא שמחת אויבי. לא הי' רק ע"י לי לשמי וכפירש"י על ויקחו לי תרומה שכוונתי בקדושתי הי' רק לשם קדושת שמו יתב' וזה שעמדה לי לטובה ואהלל וארומם לה' יתברך והבן:

תוכן העניינים

קדושת יום טוב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה