אור ברסלב

קדושת יום טוב חלק א· רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים

לפ' וירא

לפ' לך

איתא במדרש וז"ל כשראתה שרה שמשה לא יכנס לארץ ישראל אמרה גרש את האמה הזאת ואת בנה עכ"ל והיא פלאי. ונראה ביאורו דהנה מודעת זאת אשר הערב רב היוצא ממצרים הן הם גרמו לנו כמה וכמה רעות ומשה רבינו ע"ה קרבם וגיירם וכוונתו הי' לגייר גרים להכניסם תחות גדפי דשכינתא והמה הי' בעוכרינו ויסבו ויניעו את לב בני ישראל לעשות הרע בעיני ה' עד שעשו להם עגל מסכה וימירו את כבודו בתבנית שור וגו' ודין גרמא כמה רעות וצרות אף שכוונת משה רבינו ע"ה הי' לטובה כנ"ל שרצה להיות ממזכי הרבים אבל הם השחיתו גם את ישראל עם קדוש בהתערבם עמהם ותהי לעד שהקב"ה אמר לו לך רד כי שחת עמך היינו העם שלך שאתה העלית מארץ מצרים הם השחיתו התעיבו הכל:

והנה איתא בזוה"ק סו"פ תשא ובמפרשים אשר חטא העגל גרם שלא יכנסו לא"י גם משה לא יכנס שהוא גרם במה שלקח את הערב רב. למעשה העגל עיי"ש בדבריהם מבואר מזה גודל החסרון שהי' בלקיחת הערב רב. והנה י"ל דזה הי' גם פלוגתת אברהם ושרה אם לגרש את ישמעאל אם לקרבו שמסתמא גם אברהם אבינו ע"ה הכיר את ישמעאל מה טיבו אלא משו"ז לא רצה לגרשו כי רצה להכניסו תחת כנפי השכינה אמנם שרה אמנו רוח אחרת הי' עמה אשר אמרה שיותר טוב לגרשו ולרחקו כדי שלא יטה גם את לבב יצחק לסור מאחרי ה' ותורתו כאשר הי' בלקיחת הערב רב שרצה משה לקרבם ולהכניסם תחת כנפי השכינה ולבסוף השחיתו גם את ישראל זרע אברהם יצחק ויעקב וז"ש כשראתה שרה שמשה לא יכנס שזה הי' על ידי שגרם לחטא העגל בלקיחת הערב רב כנז"ל א"כ זכינו לדין שיותר טוב הוא לרחק את הרע כדי שלא ישחית את הטוב ולכן גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה עם בני יצחק כדי שלא להחטיאו ח"ו וק"ל (אח"ז מצאתי בס' דברי שלמה עה"ת שפי' גם כן כמו שכתבתי ומשנה לא זזה ממקומה):

במסורה ואחשד גם אנכי אותך מחטו לי. חלילה לי מחטא. אשמרה דרכי מחטוא. יתבאר כי הנה אמרו ז"ל הבא לטהר מסייעין לו שהקב"ה שומר את כל הרוצה באמת לילך בדרכיו שלא יבוא לידי חטא ובדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו. אמנם הדין נותן דזהו רק באם הוא שומר עצמו בכל מה שבידו לעשות שלא יחטא ועושה לעצמו התפעלות וגדרים וסייגים לעבודת הבורא ית' וכלפי שאמרו שיצרו של אדם מתגבר עליו ולא בכח יגבר איש לכן היא הנותנת שהקב"ה עוזרו ועומד לימינו לשמרו ולהצילו מידו שאל יביאהו לידי שום חטא ועון אכן באם האדם ישב ובטל ולא יעשה המוטל עליו במלחמת היצר ואך יהי' לבו נכון ובטוח בה' שיצילו מלבוא לידי חטא אז אין הקב"ה שומרו ומצילו כלל:

והנה מבואר בדברינו כ"פ בשם ספה"ק אשר יסוד המוסד העיקרי שלא יבא לידי חטא הוא הסגולה לתקן מדת היסוד וכ"כ הוא ברית הלשון המכוון נגד ברית המעור שבשנים הללו אם יתקנם בתיקון גמור אז יוכל להנצל מכל חטא ועון והקב"ה ישמרהו אז מרשת היצר כי בתיקון היסוד נבנה כל הבית כנודע. וזאת תורת המסורה ואחשוך גם אנכי אותך מחטוא לי שם רומז שהקב"ה שומר את האדם מחטא לו. אמנם זהו רק אם חלילה לי' מחטוא היינו להכוונה שאמרנו שבראשית צריך האדם לשמור אותו ואם שומר עצמו באמת מכל צד שלא יחטא אז הקב"ה עזרו ושומרו. ובמה יזכה את ארחו להנצל מחטא והי' כמשיב הסגולה לזה אשמרה דרכי שם רומז לברית המעור כטעם דרך גבר בעלמא (יסוד נקרא דרך כטעם האשה נקנית בג' דרכים דאריך ודאבא ודאמא ועיין בזוהר ויחי דף רל"ז ובזוהר בשלח דף כ"א) מחטוא בלשוני היינו ברית הלשון הללו אם ישמור את עצמו אז הקדוש ב"ה יצילהו וישמרהו מכל חטא ופשע והבן:

תוכן העניינים

קדושת יום טוב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה